Matthew 20
1 “For the kingdom of the heavens is like a certain landowner who went out early in the morning to hire workers for his vineyard.
| ”מלכות השמים דומה לאיכר שיצא השכם בבוקר לשכור פועלים לעבוד בכרמו“, המשיך ישוע. |
2 And agreeing with the workers for a denarius a day he sent them into his vineyard.
| האיכר הבטיח לפועלים 100 שקלים תמורת יום עבודה, ושלח אותם אל הכרם. |
3 And going out about the third hour [9 a.m.] he saw others standing idle in the marketplace.
| ”כעבור שעתיים עבר האיכר ליד כיכר השוק וראה כמה אנשים ממתינים לעבודה. |
4 And he said to them, ‘You also go into the vineyard and I will give you whatever is right.’ So off they went.
| הוא שלח גם אותם אל הכרם, והבטיח לשלם להם שכר צודק בסוף היום. |
5 He went out again about the sixth hour, and the ninth, and did the same.
| ”בצהריים, וכן גם בשעה שלוש אחר־הצהריים, שלח האיכר פועלים נוספים אל הכרם. |
6 Now about the eleventh hour he went out and found others standing idle, and he says to them, ‘Why have you stood here idle all day?’
| ”בשעה חמש לפנות ערב שוב יצא העירה וראה גברים אחדים מסתובבים בחוסר מעש.’מדוע התבטלתם כל היום?‘שאל אותם. |
7 They say to him, ‘Because no one hired us.’ He says to them, ‘You also go into the vineyard, and you will receive whatever is right.’
| ’משום שאיש לא שכר אותנו‘, השיבו.”’לכו גם אתם אל כרמי והצטרפו אל הפועלים האחרים‘, אמר להם האיכר. |
8 So when evening had come the owner of the vineyard says to his foreman, ‘Call the workers and pay them their wage, beginning at the last to the first.’
| בערב ביקש האיכר ממנהל העבודה לשלם לפועלים את שכרם, החל באחרונים וכלה בראשונים. |
9 The eleventh hour ones came and each received a denarius.
| כל אחד מהפועלים שנשכרו בשעה חמש קיבל 100 שקלים. |
10 So when the first ones came they supposed that they would receive more; yet each of them also received a denarius.
| בהגיע תורם של הפועלים שנשכרו מוקדם יותר הם ציפו לקבל הרבה יותר, אולם גם הם קיבלו 100 שקלים כל אחד. |
11 When they received it they began grumbling against the landowner
| ”הפועלים הראשונים כעסו:’האנשים האלה עבדו שעה אחת בלבד, ואתה שילמת להם אותו שכר ששילמת לנו, למרות שאנחנו עבדנו כל היום בשמש הלוהטת!‘ |
12 saying, ‘These last worked only one hour, and you made them equal to us who bore the burden and the heat of the day!’
13 But in answer he said to one of them: ‘Friend, I am not wronging you. Did you not agree with me for a denarius?
| ”’ידידי‘, ענה האיכר לאחד מהם,’לא גרמתי לך שום עוול! האם לא הסכמנו מראש שתעבוד כל היום תמורת 100 שקלים? |
14 Take what is yours and go. I wish to give to this last one just as to you.
| קח את הכסף ולך לשלום. ברצוני לשלם שכר שווה לכולם; |
15 Or is it not permissible for me to do what I want with what is mine? Is your eye evil because I am good?’
| האם לא מותר לי לעשות מה שאני רוצה עם הכסף שלי? האם אסור לי לתת את כספי למי שארצה? האם עליך להתרגז על טוב לבי?‘ |
16 Just so the last will be first, and the first last. For many are called, but few are chosen.”
| כך האחרונים יהיו ראשונים, והראשונים – אחרונים.“ |
17 As Jesus was on His way to Jerusalem He took the twelve disciples aside on the road and said to them privately:
| כשהיה ישוע בדרכו לירושלים, הוא אסף סביבו את שנים־עשר תלמידיו |
18 “Listen! We are going up to Jerusalem and the Son of the Man will be betrayed to the chief priests and scribes; and they will condemn Him to death,
| ודיבר איתם על הצפוי לו בירושלים:”מישהו יסגיר אותי לידי ראשי הכוהנים ולסופרים. הם ידונו אותי למוות |
19 and they will hand Him over to the Gentiles to mock, to scourge and to crucify. And on the third day He will rise!”
| וימסרו אותי לידי הרומאים, אשר ילעגו לי ויצלבו אותי. אולם ביום השלישי אקום לתחייה.“ |
20 Then the mother of Zebedee's sons approached Him, with her sons, and kneeling down she asked something from Him.
| לאחר מכן הביאה אמם של יעקב ויוחנן בני זבדי את בניה לפני ישוע וביקשה טובה. |
21 So He said to her, “What do you wish?” She says to Him, “State that these my two sons may sit one on Your right and one on Your left in Your kingdom.”
| ”מה בקשתך?“שאל ישוע.”הבטח לי שבמלכותך ישבו שני בני אחד לימינך ואחד לשמאלך“, ביקשה האם. |
22 But in answer Jesus said: “You (pl.) do not know what you are asking. Are you able to drink the cup which I am about to drink, or to be baptized with the baptism that I am being baptized with?” They say to Him, “We are able.”
| אולם ישוע אמר לה:”את לא יודעת מה את מבקשת!“הוא פנה אל יעקב ויוחנן ושאל אותם:”האם תוכלו לשתות מהכוס שאני חייב לשתות?“”כן, בהחלט“, השיבו. |
23 And He says to them: “You will indeed drink my cup, and you will be baptized with the baptism that I am being baptized with, but to sit on my right and on my left is not mine to give; rather it is for those for whom it has been prepared by my Father.”
| ”אתם באמת תשתו ממנה, “אמר להם ישוע,”ובכל זאת אין לי את הזכות לומר מי יישב לימיני ולשמאלי. מקומות אלה שמורים לאנשים שאבי בוחר בהם.“ |
24 Now when the ten heard it they were indignant at the two brothers.
| כששמעו שאר התלמידים מה שביקשו יעקב ויוחנן, הם כעסו עליהם מאוד. |
25 But summoning them Jesus said: “You know that the rulers of the nations lord it over them, and the great exercise authority over them;
| לכן ישוע קיבץ סביבו את התלמידים ואמר:”אתם הרי יודעים שמנהיגי הגויים רודים בנתיניהם, ומעניקים כוח וסמכות למי שהם רוצים. |
26 but it must not be so among you. Rather, whoever wants to become great among you must be your servant,
| אבל אצלכם יהא המצב שונה; מי שרוצה להיות מנהיג ביניכם חייב להיות לכם למשרת, |
27 and whoever wants to be first among you must be your slave;
| ומי שרוצה לעמוד בראש חייב לשרת אתכם כעבד. |
28 just like the Son of the Man—He did not come to be served but to serve, and to give His life as a ransom for many.”
| עליכם לנהוג כמוני, כי אני, בן־האדם, לא באתי לכאן כדי שישרתו אותי, אלא כדי לשרת אחרים ולתת את חיי כופר בעד רבים.“ |
29 Now as they went on from Jericho a large crowd followed Him.
| כשיצאו ישוע ותלמידיו מיריחו הלך אחריהם קהל גדול. |
30 And then, two blind men sitting alongside the road and hearing, “Jesus is passing by!” cried out saying, “Have mercy on us, Lord, Son of David!”
| שני עיוורים שישבו בצד הדרך שמעו כי ישוע עומד לעבור בדרך ההיא, ולכן החלו לצעוק:”אדוננו, בן־דוד, אנא, רחם עלינו!“ |
31 So the crowd threatened them to be quiet, but they cried out all the more saying, “Have mercy on us, Lord, Son of David!”
| ההמון גער בהם, אך העיוורים הגבירו את צעקותיהם:”אדוננו, בן־דוד, אנא, רחם עלינו!“ |
32 Jesus stopped, called them and said, “What do you want me to do for you?”
| כשהגיע ישוע למקום שבו ישבו העיוורים, עצר לרגע ושאל אותם:”מה אתם רוצים שאעשה למענכם?“ |
33 They say to Him, “Lord, that our eyes may be opened!”
| ”אדוננו, אנחנו רוצים לראות“, התחננו העיוורים. |
34 So Jesus had compassion and touched their eyes, and immediately their eyes received sight, and they followed Him.
| ישוע נמלא רחמים ונגע בעיניהם. מיד יכלו השניים לראות, והלכו אחרי ישוע. |
