Galatians 3

1 O foolish Galatians! Who has bewitched you that you not be persuaded by the Truth—Jesus Christ was clearly portrayed among you as having been crucified, before your very eyes!

אוי, גלטים טיפשים! מי הסיתכם נגד האמת? לאיזה כישוף נפלתם קורבן? פעם הבנתם את המשמעות המלאה של מות המשיח; צליבתו הייתה כל־כך ממשית בעיניכם – כאילו ראיתם אותו נצלב לפניכם.

2 Just tell me one thing: Did you receive the Spirit by works of law, or by hearing of faith?

ברצוני לשאול אתכם, האם אלוהים נתן לכם את רוח הקודש על־שום ששמרתם את מצוות התורה? ודאי שלא! אלוהים נתן לכם את רוח הקודש רק לאחר ששמעתם על המשיח והאמנתם שהוא בלבד מסוגל להושיע אתכם.

3 Can you be so foolish? Having begun in spirit, do you finish in flesh?

מה לכם, האם יצאתם מדעתכם? אם ראיתם כבר שקיום המצוות לא הועיל לכם במאומה ולא העניק לכם סיפוק רוחני, כיצד מעלים אתם על הדעת שקיום מצוות התורה יעזור לכם להיות מאמינים טובים יותר?

4 Have you suffered so much for nothing—if it really was for nothing?

סבלתם כל־כך למען הבשורה, ועכשיו אתם משליכים את הכול מאחורי גבכם? קשה לי להאמין בכך!

5 Furthermore, He who supplies the Spirit to you and works miracles among you, is He activated by works of law, or by hearing of faith?—

אני חוזר ושואל אתכם: האם אלוהים נותן לכם את רוח הקודש ומחולל ביניכם ניסים ונפלאות, משום שאתם מקיימים את מצוות התורה? אלוהים משכין בלבכם את רוח הקודש ופועל בחייכם, רק משום שאתם מאמינים ובוטחים בישוע המשיח.

6 just as Abraham ‘believed God and it was credited to him as righteousness.’

קחו לדוגמה את אברהם אבינו: אלוהים חשב את אברהם לצדיק, רק משום שאברהם האמין בהבטחותיו של ה׳.

7 Now you must know that only those who are of faith are ‘sons’ of Abraham.

מכאן יכולים אתם להבין מדוע כל מי שמאמין בה׳ ובוטח בו, הוא למעשה בנו של אברהם אבינו.

8 Further, the Scripture, foreseeing that God would justify the nations by faith, proclaimed the Gospel in advance to Abraham: “All the nations will be blessed through you.”

בכתבי־הקודש אנו קוראים על הציפייה ליום שבו יושיע אלוהים גם את הגויים, בזכות אמונתם. לפני זמן רב הבטיח אלוהים לאברהם לברך את כל מי שיאמין בו (באלוהים) כמו אברהם.

9 So then, those who are of faith are blessed along with Abraham, the faithful.

על כן לכל מי שמאמין במשיח יש חלק בברכת ה׳ לאברהם אבינו.

10 Now as many as are ‘by works of law’ are under a curse; because it stands written, “Cursed is everyone who does not continue in all the things written in the Book of the Law, to do them.”

כל מי שסומך על ישועה בזכות התורה חשוף לקללת אלוהים, שהרי כתוב בכתבי־הקודש:”ארור מי שלא מקיים את כל דברי התורה הזאת.“

11 Further, it is evident that no one is justified by law before God, because “the righteous one will live by faith.”

לפיכך אתם רואים שאיש אינו יכול למצוא־חן בעיני ה׳ בזכות קיום מצוות התורה, שכן ה׳ אמר כי הדרך היחידה למצוא־חן בעיניו היא דרך האמונה:”וצדיק באמונתו יחיה.“

12 While the law is not of faith but, “the man who does them will live by them.”

רואים אתם, אם כן, מה שונה הישועה מתוך אמונה מהישועה הנובעת מקיום כל מצוות התורה.

13 Christ redeemed us from the curse of the law, having become a curse in our place—because it stands written, “Cursed is everyone who is hung on a tree”—

המשיח שיחרר אותנו מהקללה הרובצת על אלה שאינם מקיימים את כל מצוות התורה, בלקחו על עצמו את הקללה במקומנו, שהרי כתוב בתורה:”קללת אלוהים תלוי“(על עץ, והרי ישוע שנצלב היה בעצם תלוי על עץ.)

14 so that the blessing of Abraham might come to the nations/Gentiles through Christ Jesus; that we might receive the promise of the Spirit through the faith.

ועתה יכול אלוהים לברך גם את הגויים באותה ברכה שהבטיח לאברהם אבינו, ויתקיים בנו הבטחת רוח הקודש.

15 Brothers: as a man I speak a covenant; though only of a man, once it has been ratified no one annuls or adds to it.

אחים יקרים, גם היום כשמבטיח אדם הבטחה בכתב וחותם עליה, חובה עליו לקיים את הבטחתו, ואין הוא יכול לשנות את דעתו.

16 But to Abraham were spoken the promises, and to his Seed. He does not say “and to seeds,” as about many, but “and to your seed,” as about one, who is Christ.

אלוהים הבטיח את הברכות לאברהם ולזרעו. שימו לב שלא כתוב”לזרעיו“– בלשון רבים, אלא בלשון יחיד, בן – זרע, הלא הוא ישוע המשיח.

17 Further, I say this: a covenant confirmed beforehand by God in Christ cannot be annulled by the law that came four hundred and thirty years later, so as to make the promise of no effect.

אני מנסה לומר לכם שה׳ הבטיח בכתב להושיע את כל מי שמאמין בו, והבטחה זו אינה יכולה להשתנות או להתבטל לאחר ארבע־מאות ושלושים שנה, כשנתן ה׳ את התורה.

18 For if the inheritance were of law, it would no longer be of promise, but God granted it to Abraham by promise.

אברהם מצא־חן בעיני אלוהים, מפני שהאמין בה׳ ובהבטחותיו. אילו יכולנו למצוא־חן בעיני ה׳ על־ידי קיום מצוות התורה, הייתה דרכנו שונה לחלוטין מדרכו של אברהם.

19 Why then the law? It was added on account of the transgressions, until the Seed should come to whom the inheritance had been promised; and it was ordered through angels by the hand of a mediator.

שואלים אתם ודאי, מדוע נתן ה׳ את התורה? התורה ניתנה כתוספת, לאחר ההבטחה לאברהם, כדי להוכיח לבני־האדם שהם אשמים באי־קיום מצוותיה. אולם ה׳ נתן את חוקי התורה רק באופן זמני, עד בואו של ישוע המשיח – הבן – אשר לו ניתנה הבטחת ה׳. יתרה מזאת, כשנתן ה׳ את התורה, הוא נתן אותה בידי מלאכים למשה, ואילו משה נתן את התורה לעם.

20 (Now that mediator is not for just one, but God is one.)

אולם כשנתן ה׳ את ההבטחה לאברהם, אלוהים בעצמו דיבר עם אברהם, ללא מתווכים.

21 Is the law then against the promises of God? Of course not! Rather, if a law had been given that was capable of imparting life, truly righteousness would have been by the law.

האם יש סתירה בין תורתו של ה׳ לבין הבטחותיו? ודאי שלא! אילו יכלה התורה להושיע אותנו, לא היה צריך אלוהים לתת לנו מוצא אחר מהשעבוד לחטא – שהרי כתבי־הקודש אומרים שכולנו עבדים לחטא. הדרך היחידה להשתחרר מהשעבוד לחטא, דרך הפתוחה לכל אחד, היא אמונה בישוע המשיח!

22 But the Scripture imprisoned everything under sin, so that the promise by faith in Jesus Christ might be given to those who believe.

23 Now before this faith came, we were kept in custody under the law, in confinement until the coming faith was revealed.

לפני בוא המשיח התורה חסתה עלינו עד היום שבו יכולנו להאמין במשיח.

24 So then, the law became our guardian until Christ, so that we might be justified by faith.

במילים אחרות: התורה הדריכה אותנו והשגיחה עלינו, עד שבא ישוע המשיח לקרב אותנו לאלוהים בזכות אמונתנו.

25 Now that the faith has come, we are no longer under a guardian.

אבל עכשיו, לאחר שכבר בא המשיח, שוב אין לנו צורך בהדרכת מצוות התורה.

26 So all of you are sons of God through the faith in Christ Jesus.

כי עתה כולנו בני אלוהים בזכות אמונתנו בישוע המשיח,

27 As many of you as were baptized into Christ have clothed yourselves with Christ

ואלה מאיתנו שנטבלו כסמל לאחדות עם המשיח, כאילו עטופים במשיח.

28 —there is neither Jew nor Greek, there is neither slave nor free, there is no ‘male and female’; all of you are one in Christ Jesus—

בין המאמינים שוב אין הבדל בין יהודי לגוי, בין עבד לבן־חורין ואף לא בין גבר לאישה. בעיני אלוהים כולנו שווים. אלוהים אוהב את כולנו באותה מידה, וכולנו מאוחדים בישוע המשיח.

29 so if you are Christ's, then you are Abraham's seed and heirs according to the promise.

מאחר שאנו שייכים למשיח, אנו גם זרע אברהם, וכל הבטחותיו של ה׳ לאברהם ולזרעו שייכות גם לנו.