Acts 7
1 Then the high priest said, “Can these things be so?”
| ”האם נכונות ההאשמות האלה?“שאל הכהן הגדול את סטפנוס. |
2 So he said: “Men, brothers and fathers, listen: The God of glory appeared to our father Abraham when he was in Mesopotamia, before he resided in Haran,
| ”הקשיבו אלי, אנשים, אחים וזקנים נכבדים!“השיב סטפנוס.”אלוהי הכבוד נגלה אל אברהם אבינו בארם נהריים, לפני שיצא לחרן, |
3 and said to him, ‘Leave your country and your relatives, and come into a land that I will show you.’
| ואמר לו לעזוב את ארץ מולדתו, להיפרד מבני משפחתו וללכת אל הארץ שה׳ ינחה אותו אליה. |
4 Then he left the land of the Chaldeans and resided in Haran. From there, after his father died, God moved him to this land in which you now live;
| אברהם עזב את אור כשדים וגר בחרן עד מות אביו. לאחר מכן הביא אותו ה׳ לכאן, לארץ הזאת אשר אתם גרים בה עכשיו. |
5 yet He did not give him an inheritance in it, not even a footstep. He promised to give it to him for a possession, that is, to his seed after him, though he had no child.
| אלוהים לא נתן לאברהם רכוש משלו – אפילו לא חלקת־אדמה קטנה; הוא רק הבטיח לו שבמרוצת הזמן תשתייך כל הארץ לאברהם ולצאצאיו, אך כי באותה עת לא היה לו עדיין ילד. |
6 Further, God spoke like this: that his offspring would be aliens in a foreign land—and that they would be enslaved and oppressed—four hundred years.
| כמו־כן אמר לו אלוהים שצאצאיו אלה יעזבו את ארצם ויגורו בארץ זרה, ושם יהיו עבדים במשך ארבע מאות שנה. |
7 ‘I will judge the nation to which they will be in bondage,’ said God, ‘and after that they will come out and serve Me in this place.’
| אולם אלוהים הבטיח לאברהם שיעניש את הארץ אשר תשעבד אותם, ושלאחר מכן יצאו ויעבדו אותו כאן. |
8 And He gave him a covenant of circumcision; and so he begot Isaac and circumcised him on the eighth day; and Isaac did the same to Jacob, and Jacob to the twelve patriarchs.
| ”באותה עת נתן ה׳ לאברהם את מצוות המילה, כהוכחה לברית שכרת עם אברהם, וכאשר נולד בנו יצחק מל אותו אברהם ביום השמיני לחייו. כעבור זמן יצחק מל את יעקב, ויעקב את שנים־עשר האבות. |
9 “The patriarchs, being envious, sold Joseph into Egypt; yet God was with him
| ”אותם אנשים שהיו לאבות האומה הישראלית קנאו ביוסף אחיהם, ומכרו אותו כעבד לישמעאלים שהיו בדרכם למצרים. אולם אלוהים היה עם יוסף |
10 and delivered him out of all his adversities, and gave him favor and wisdom before Pharaoh, king of Egypt; and he made him governor over Egypt and all his house.
| והציל אותו מכל צרותיו. אלוהים העניק ליוסף חן רב וחכמה בלתי־רגילה, אשר מצאו־חן בעיני פרעה מלך מצרים, ומשום כך מינה אותו פרעה למושל על כל ארץ מצרים ולאחראי על כל ענייני הארמון. |
11 And a famine came upon all the land of Egypt and Canaan, even a great affliction, and our fathers could not find food.
| ”כעבור זמן־מה שרר רעב כבד אשר גרם סבל רב במצרים ובכנען, ולאבותינו לא היה מה לאכול. |
12 But upon hearing that there was wheat in Egypt, Jacob first sent our fathers.
| כאשר שמע יעקב שיש עדיין אוכל במצרים, שלח לשם את בניו בפעם הראשונה כדי לקנות מה שיוכלו להשיג. |
13 On the second trip Joseph was made known to his brothers, and Joseph's family was presented to Pharaoh.
| בביקורם השני במצרים גילה להם יוסף את זהותו ואף הציג אותם לפני פרעה. |
14 Joseph sent and summoned his father Jacob and all his relatives, seventy-five souls.
| יוסף שלח להביא מארץ כנען את יעקב אביו ואת כל בני־משפחתו, כולם יחד מנו שבעים וחמש איש, והזמין אותם לגור איתו במצרים. |
15 So Jacob went down to Egypt; and he died, he and our fathers;
| וכך ירד יעקב למצרים. לאחר שמתו יעקב ובניו, |
16 and they were transferred to Shechem and placed in the tomb that Abraham bought for a sum of money from the sons of Hamor of Shechem.
| נלקחו גופותיהם לשכם ונקברו בקבר שקנה אברהם מיד בני־חמור. |
17 “Now as the time of the promise was approaching which God had sworn to Abraham, the people increased and were multiplied in Egypt,
| ”כשקרב המועד שקבע אלוהים לשחרור בני־ישראל מעבדותם, כפי שהבטיח לאברהם אבינו, התרבה עם ישראל במצרים במהירות גדולה. |
18 until a different king arose who had not known Joseph.
| ואז עלה לשלטון מלך אשר לא כיבד את זכרו של יוסף. |
19 This man took advantage of our race and oppressed our fathers, making them expose their babies so that they would not stay alive.
| מלך זה נהג בעמנו ברשעות ובאכזריות, וציווה על אבותינו להפקיר את ילדיהם למוות. |
20 At that time Moses was born, and was well pleasing to God; he was nurtured in his father's house for three months.
| באותה תקופה נולד משה, שהיה טוב בעיני אלוהים, והוריו הסתירוהו בביתם במשך שלושה חודשים. |
21 When he was exposed, Pharaoh's daughter took him to herself and brought him up as her own son.
| כשלא יכלו הוריו להסתיר אותו יותר נאלצו להוציאו מן הבית, מצאה אותו בת פרעה ואימצה אותו לה לבן. |
22 So Moses was educated in all the wisdom of the Egyptians; he was mighty in words and deeds.
| משה לומד בכל חכמת מצרים, גדל והיה לנואם מחונן ולאיש־מעשים דגול. |
23 Now when he was forty years old, it came into his heart to visit his brothers, the sons of Israel.
| ”יום אחד עלה בדעתו של משה לבקר את אחיו בני־ישראל, והוא בן ארבעים. |
24 Well seeing one of them being wronged, he defended and avenged the one being oppressed, striking down the Egyptian.
| בעת ביקורו ראה איש מצרי מתאכזר אל ישראלי. משה ניגש אל המצרי והרג אותו. |
25 Now he supposed that his brothers understood that God was giving them deliverance by his hand, but they did not understand.
| הוא קיווה שאחיו יבינו שאלוהים שלח אותו לעזור להם, אך הם לא הבינו זאת. |
26 The next day he appeared to them as they were fighting and tried to reconcile them, saying, ‘Men, you are brothers; why do you wrong one another?’
| ”למחרת שוב ביקר משה את בני־עמו, והפעם ראה שני ישראלים רבים ביניהם. הוא ניסה להפריד ביניהם ואמר:’הרי אחים אתם; מדוע אתם מתקוטטים?‘ |
27 But the one who was wronging his neighbor pushed Moses away, saying: ‘Who made you a ruler and a judge over us?
| ”אולם האיש שהחל בקטטה דרש ממשה להסתלק ולא להתערב.’מי מינה אותך למושל ושופט עלינו?‘שאל. |
28 Do you want to kill me as you did the Egyptian yesterday?’
| ’האם אתה עומד להרוג אותי כשם שהרגת אתמול את המצרי?‘“ |
29 Well Moses fled at that word, and became a stranger in the land of Midian, where he begot two sons.
| לשמע דברים אלה ברח משה למדיין, ושם נולדו שני בניו. |
30 “And when another forty years had passed, Angel of the Lord appeared to him in the wilderness of Mount Sinai, in a flame of fire in a bush.
| ”כעבור ארבעים שנה נגלה אליו מלאך ה׳ במדבר הר־סיני מתוך הסנה הבוער. |
31 Well upon seeing it Moses was amazed at the sight, but as he approached for a closer look the voice of the Lord came to him:
| המראה הבלתי־רגיל הפליא את משה; הוא רץ אל הסנה כדי להביט בו מקרוב, ואז שמע את קול ה׳: |
32 ‘I am the God of your fathers—the God of Abraham and the God of Isaac and the God of Jacob.’ Moses started trembling and did not dare to look.
| ’אנוכי אלוהי אבותיך – אלוהי אברהם, יצחק ויעקב!‘משה רעד מפחד ולא העז להרים את עיניו. |
33 So the Lord said to him: ‘Take your sandals off your feet, for the place where you stand is holy ground.
| ”לפני כן אמר אלוהים למשה:’של נעליך מעל רגליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת־קודש הוא‘. |
34 I have definitely seen the mistreatment of my people in Egypt, and have heard their groaning; and I have come down to deliver them. So now come, I will send you to Egypt.’
| ואלוהים המשיך:’ראה ראיתי את עוני עמי אשר במצרים, ואת צעקתם שמעתי… וארד להצילו… ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני־ישראל ממצרים‘. |
35 “This Moses whom they refused, saying, ‘Who made you a ruler and a judge?’—God sent him as leader and deliverer by the hand of the Angel who appeared to him in the bush.
| ”המדובר באותו משה אשר בני־ישראל דחוהו זמן־מה קודם לכן כאשר מחו:’מי מינה אותך למושל ושופט עלינו?‘אותו משה נשלח אליהם עתה להיות להם למנהיג ולמושיע! |
36 This man led them out, performing wonders and signs in the land of Egypt and in the Red Sea, and for forty years in the wilderness.
| בעזרת ניסים גדולים וכבירים הוציא משה את עמו מארץ מצרים, העבירם דרך ים סוף, ולאחר מכן נדד איתם במדבר ארבעים שנה. |
37 “This is the Moses who said to the sons of Israel, ‘The Lord our God will raise up to you a Prophet from among your brothers, like me.’
| זהו אותו משה אשר אמר לבני־ישראל:’נביא מקרבכם – מאחיכם – כמוני, יקים לכם אלוהים, אליו תשמעון‘. |
38 This is he who was in the assembly in the wilderness, who was with the Angel who spoke with him on Mount Sinai and was with our fathers, who received living oracles to give to us;
| כשהתקהלו בני־ישראל במדבר, משה היה האיש שתיווך בינם לבין המלאך שנתן להם את תורת ה׳ – את דבר האלוהים החי – בהר סיני. |
39 to whom our fathers did not want to be obedient; rather they rejected him and turned back in their heart to Egypt,
| ”אולם אבותינו דחו את משה ורצו לשוב למצרים. |
40 saying to Aaron, ‘Make us gods that will go before us; because this Moses, who led us out of the land of Egypt—we do not know what has become of him.’
| ’עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפננו‘, ביקשו מאהרון,’כי איננו יודעים מה קרה למשה אשר הוציא אותנו מארץ מצרים‘. |
41 Well they made a calf in those days and brought a sacrifice to the idol, and started rejoicing in the works of their hands.
| וכך עשו להם בני ישראל עגל־זהב, הקריבו לו קורבנות, ושמחו באליל שיצרו במו ידיהם. |
42 But God turned away and gave them over to serve the army of the heaven, just as it is written in Book of the Prophets: ‘House of Israel, did you offer me slaughtered animals and sacrifices during forty years in the wilderness?
| ”משום כך פנה להם ה׳ עורף והניח להם לסגוד לשמש, לירח ולכוכבים כמו לאלים! בספר עמוס שואל ה׳ את עם ישראל:’הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה, בית ישראל? |
43 Actually you took along the tent of Moloch, and the star of your god, Rephan, the images that you made to worship; so I will relocate you beyond Babylon.’
| לא! התעניינותכם האמיתית הייתה באלילים שלכם: בסוכתו של מולך, בכוכבו של ריפן, ובכל הצלמים שעשיתם לכם. משום כך אגרש אתכם מכאן לארץ רחוקה – עד מעבר לבבל אגלה אתכם!‘. |
44 “The tent of the testimony, according to the pattern that Moses had seen, just as the One speaking to him had commanded to make it, was with our fathers in the wilderness;
| ”במשך נדודיהם במדבר נשאו אותם אבותינו את משכן העדות, ובתוכו שמרו את לוחות־הברית. משכן זה נבנה בדיוק לפי הדגם שהראה אלוהים למשה. |
45 which, having received it in turn, our fathers with Joshua brought into the possession of the nations, whom God drove out before the face of our fathers, until the days of David;
| שנים רבות לאחר מכן, כשפקד יהושע על הקרבות נגד הגויים שישבו בכנען, הביאו האבות את המשכן הזה אל ארצם החדשה, ושם הוא נשאר עד ימי דוד המלך. |
46 who found favor before God and asked to find a dwelling for the God of Jacob,
| ”דוד, שמצא־חן בעיני אלוהים, ביקש את הזכות לבנות מקדש קבע לאלוהי יעקב. |
47 but Solomon built Him a house.
| אולם רק בנו של דוד, שלמה, זכה לבנות את המקדש הזה. |
48 However, the Most High does not dwell in handmade sanctuaries, just as the prophet says:
| ובכל זאת, אלוהים אינו שוכן במקדש מעשה ידי־אדם.’השמים כסאי‘, אמר ה׳ בפי ישעיהו הנביא,’והארץ – הדום רגלי. אי־זה בית אשר תבנו לי? ואי־זה מקום מנוחתי? |
49 ‘Heaven is my throne, while the earth is a footstool for my feet. What kind of house will you build me,’ says the Lord, ‘or what place for my rest?
50 Did not my hand make all these things?’
| (הלא) את כל אלה ידי עשתה!‘. |
51 “You stiff-necked and uncircumcised in heart and ears! You always oppose the Holy Spirit; as your fathers did, so you do.
| הו עם קשה עורף ועובד אלילים! עד מתי תמשיכו להתנגד לרוח הקודש? אתם נוהגים בדיוק כמו אבותיכם – גם הם התנגדו לרוח הקודש. |
52 Which of the prophets did your fathers not persecute? And they killed those who foretold the coming of the Righteous One, of whom you have now become betrayers and murderers;
| האם יכולים אתם לנקוב בשמו של נביא אחד שאבותיכם לא רדפו אותו? הם אפילו הרגו את אלה שניבאו את בואו של המשיח הצדיק – זה שבגדתם בו ורצחתם אותו! |
53 you who received the Law as ‘ordinances of angels’ and have not kept it!”
| אכן, בכוונה תחילה הפרתם את תורת ה׳, אשר נמסרה לכם באמצעות המלאכים.“ |
54 Well as they heard these things their hearts were being sawed in half, and they started gnashing their teeth at him.
| כששמעו חברי הסנהדרין את האשמותיו של סטפנוס, נמלאו זעם וחרקו בשיניהם. |
55 But he, being full of Holy Spirit and looking intently into the heaven, he saw the glory of God and Jesus standing on God's right,
| אך סטפנוס, שהיה מלא רוח הקודש, נעץ מבטו בשמים, וראה את כבוד האלוהים ואת ישוע עומד לימין האלוהים. |
56 and said, “Wow! I see the heavens opened and the Son of the Man standing at God's right!”
| ”הנני רואה את השמים נפתחים, ואת ישוע המשיח עומד לימין האלוהים!“אמר להם סטפנוס. |
57 Yelling at the top of their voice they covered their ears and rushed at him all at once,
| לשמע דברים אלה אטמו את אוזניהם, צרחו בכל כוחם והתנפלו עליו. |
58 and throwing him out of the city they stoned him! (The witnesses placed their garments at the feet of a young man named Saul.)
| הם גררו אותו אל מחוץ לעיר ורגמו אותו באבנים. מבצעי גזר־הדין פשטו את מעיליהם, והניחו אותם למשמרת לרגלי בחור אחד בשם שאול. |
59 Yes, they stoned Stephen as he called out and said, “Lord Jesus, receive my spirit.”
| בשעה שפגעו בו האבנים זו אחר זו התפלל סטפנוס:”אדוני, ישוע, קבל נא את רוחי!“ |
60 Then kneeling down he called out at the top of his voice, “Lord, do not hold this sin against them!” And upon saying this he fell asleep. (Saul was in full agreement with his murder.)
| ואז נפל על ברכיו וזעק:”אדוני, סלח להם על החטא הזה!“ובאותו רגע נפח את נשמתו. |
