Acts 26
1 Then Agrippa said to Paul, “You have permission to speak for yourself.” So Paul stretched out his hand and began his defense:
| ויאמר אגרפס אל פולוס נתן לך לדבר בעד נפשך אז יצטדק פולוס ויושט את ידו ויאמר׃ |
2 “I consider myself fortunate, King Agrippa, in that I am to make my defense before you this day concerning the things of which I am accused by the Jews,
| מאשר אני את נפשי המלך אגרפס כי לפניך אצטדק היום על כל אשר שטנים אתי היהודים׃ |
3 especially because you are expert in all the Jewish customs and issues; therefore I beg you to hear me patiently.
| כי אתה ידע היטב כל המנהגים והשאלות אשר בין היהודים ועל כן אשאלה מאתך לשמע אתי כארך רוחך׃ |
4 Really, the Jews all know my way of life from my youth, which was spent from the beginning among my own nation in Jerusalem,
| הנה את דרכי מנעורי אשר התהלכתי בה מאז בתוך עמי ובירושלים ידעים אותה כל היהודים׃ |
5 since they have known me for a long time, if they were willing to testify, that according to the strictest sect of our religion I lived as a Pharisee.
| כי מימים ראשונים ידעוני אם ירצו להעיד כי כפרוש התנהגתי על פי הכת המקפדת ביותר בעבודתנו׃ |
6 And now I stand here being judged for the hope of the promise made by God to our fathers,
| ועתה אני עמד להשפט על תקות ההבטחה אשר הבטיחה האלהים את אבותינו׃ |
7 to which our twelve tribes, earnestly serving God night and day, hope to attain. It is because of this hope that I am accused by the Jews, King Agrippa.
| ואשר שנים עשר שבטינו מיחלים להגיע לה בעבדם את יהוה תמיד יומם ולילה על דבר התקוה הזאת אגרפס המלך שטנים אותי היהודים׃ |
8 Why should any of you consider it incredible that God raises the dead?
| מדוע יפלא בעיניכם כי האלהים יחיה מתים׃ |
9 “However, I myself thought that I had to perpetrate many things in opposition to the name of Jesus the Natsorean;
| הן לפנים אני חשבתי צדקה לצרר את שם ישוע הנצרי עד מאד׃ |
10 I actually did this in Jerusalem, and many of the saints I shut up in prison, having received authority from the chief priests; and when they were put to death I cast my vote against them.
| כאשר עשיתי בירושלים וגם קדושים רבים אני הסגרתי לבתי כלאים ברשיון אשר קבלתי מאת הכהנים הגדולים וכשנהרגו הסכמתי׃ |
11 Yes, I punished them often in every synagogue, trying to force them to blaspheme; I was so excessively enraged against them that I persecuted them even to foreign cities.
| ובכל בתי הכנסיות יסרתי אתם פעמים רבות ואנסתים לגדף ואתהוללה בם עד מאד וארדפם עד לערים אשר חוצה לארץ׃ |
12 “It was on one of those journeys, as I was going to Damascus with authority and a commission from the chief priests,
| ויהי בלכתי על זאת לדמשק ברשיון הכהנים הגדולים ובמצותם׃ |
13 at midday, O king, as I was on the road, I saw a light from heaven brighter than the sun, blazing around me and those traveling with me.
| והנה אדני המלך בצהרים בדרך ראיתי אור צח מזהר השמש אשר משמים נגה עלי מסביב ועל ההלכים אתי׃ |
14 Well we all fell to the ground and I heard a voice speaking to me and saying in the Hebrew language: ‘Saul, Saul, why are you persecuting me? It is hard for you to kick against the goads.’
| ונפל כלנו ארצה ואשמע קול מדבר אלי בלשון עברית לאמר שאול שאול למה תרדפני קשה לך לבעט בדרבנות׃ |
15 So I said, ‘Who are you, Lord?’ And He said: ‘I am Jesus, whom you are persecuting.
| ואמר מי אתה אדני ויאמר אנכי ישוע אשר אתה רדף׃ |
16 Now get up and stand on your feet; because I have appeared to you for this purpose, to appoint you as a servant and a witness both of the things you have seen and of the things I will reveal to you,
| אבל קום ועמד על רגליך כי לבעבור זאת נראיתי אליך לבחר בך למשרת ולעד על אשר ראית ועל אשר אראך׃ |
17 delivering you from ‘the people’ and the ethnic nations, to which I am sending you:
| בהצילי אותך מן העם ומן הגוים אשר אשלחך עתה אליהם׃ |
18 to open their eyes, so as to bring them back from darkness into light and from the authority of Satan to God, that they may receive forgiveness of sins and an inheritance among those who are sanctified, by faith into me.’
| לפקח את עיניהם למען ישובו מחשך לאור ומיד השטן אל האלהים וימצאו באמונתם בי את סליחת החטאים ואת הנחלה בתוך המקדשים׃ |
19 Therefore, King Agrippa, I was not disobedient to the heavenly vision
| על כן המלך אגרפס לא המריתי את המראה אשר ראיתי מן השמים׃ |
20 —first to those in Damascus and Jerusalem, then to all the region of Judea and to the ethnic nations, I still preach: ‘repent and turn back to God, doing works worthy of repentance.’
| כי אם קראתי ראשונה לישבי דמשק וירושלים ובכל ארץ יהודה וגם לגוים כי ינחמו וישובו אל האלהים ויעשו מעשים ראוים לתשובה׃ |
21 That is why the Jews seized me in the temple and tried to kill me.
| ובגלל הדבר הזה תפשו אתי היהודים במקדש ויבקשו להמיתני׃ |
22 So then, having experienced the help that is from God, I stand to this day testifying to both small and great, saying nothing beyond what both the prophets and Moses said would happen
| והאלהים היה בעזרי ועד היום הזה עמד אני ומעיד לפני קטן וגדול ואינני מדבר דבר זולתי אשר דברו הנביאים ומשה כי עתידות הנה להיות׃ |
23 —that the Messiah would suffer; that as the first to rise from the dead He would proclaim light to both ‘the people’ and the ethnic nations.”
| כי המשיח מענה הוא וכי ראשון הוא לקמים מן המתים להפיץ אור בעם ובגוים׃ |
24 Well as he thus made his defense, Festus said with a loud voice: “Paul, you are crazy! Your great learning is driving you insane!”
| ויהי הוא מצטדק כזאת ויען פסטוס בקול גדול לאמר הנך משתגע פולוס רב הלמוד הביאך לידי שגעון׃ |
25 So he said: “I am not crazy, most excellent Festus; rather I pronounce words of truth and reasonableness.
| ויאמר פולוס אינני משגע פסטוס האדיר כי אם דברי אמת וטעם אביע׃ |
26 For the king knows about these things, before whom I speak freely; for I am convinced that none of this has escaped his notice, since it was not done in a corner.
| כי המלך יודע את אלה ועל זאת גם בבטחון אני מדבר אליו יען אשר לא אאמין כי נעלם ממנו דבר מן הדברים האלה כי לא בקרן זוית נעשתה זאת׃ |
27 King Agrippa, do you believe the prophets? I know that you believe.”
| המלך אגרפס המאמין אתה בנביאים ידעתי כי מאמין אתה׃ |
28 So Agrippa said to Paul, “You will soon persuade me to become a Christian!”
| ויאמר אגרפס אל פולוס עוד מעט ופתיתני להיות נצרי׃ |
29 So Paul said, “Whether sooner or later, I would to God that not only you but also all who are hearing me this day may become such as I am, except for these chains.”
| ויאמר פולוס אבקשה מאלהים אשר אם במעט ואם בהרבה לא אתה לבדך כי גם כל השמעים אותי יהיו כמוני זולתי המוסרות האלה׃ |
30 Upon his saying this, the king stood up, along with the governor and Bernice and those sitting with them;
| ויהי בדברו הדבר הזה ויקם המלך וההגמון וברניקה והישבים אתם׃ |
31 and when they had withdrawn they started talking among themselves, saying, “This man is doing nothing deserving of death or chains.”
| ויסורו החדרה וידברו איש אל רעהו לאמר האיש הזה לא עשה דבר אשר יהיה עליו חיב מיתה או מוסרות׃ |
32 And Agrippa said to Festus, “This man could have been set free, if he had not appealed to Caesar.”
| ויאמר אגרפס אל פסטוס האיש הזה יוכל להפטר לולא קרא את הקיסר לדינו׃ |
