Acts 22
1 “Men, brothers and fathers, listen to my defense before you now.”
| ”אחי ואבותיי, הקשיבו נא לדברי ההגנה שלי.“ |
2 When they heard that he spoke to them in the Hebrew language, they were even more quiet, and he said:
| כששמעו שהוא מדבר עברית נפלה דממה כבדה עוד יותר. |
3 “I am indeed a Jew, born in Tarsus of Cilicia, but brought up in this city at the feet of Gamaliel, educated strictly according to the law of our fathers, being zealous for God, just as you all are today.
| פולוס המשיך:”אני יהודי, יליד טרסוס שבקיליקיה, אולם חונכתי כאן בירושלים, בבית־מדרשו של רבן גמליאל, והוא שלימד אותי לשמור בקפידה את כל חוקי התורה ומצוותיה. הייתי קנאי לה׳ בכל מעשי, ממש כשם שאתם קנאים לו היום. |
4 I persecuted this Way to the death, binding and delivering into prisons both men and women,
| בזמנו רדפתי את המשיחיים עד מוות, כבלתי גברים ונשים והשלכתי אותם לכלא. |
5 as also the high priest and all the council of elders can bear me witness. I even obtained letters from them to the brothers in Damascus, to bring those also who were there bound to Jerusalem to be punished.
| הכהן הגדול וכל אחד מחברי הסנהדרין יוכלו להעיד על כך, משום שביקשתי מהם מכתבים אל ראשי הקהילה היהודית בדמשק. מכתבים אלה העניקו לי את הסמכות לכבול כל משיחי שאמצא, ולהביאו לירושלים כדי שייענש. |
6 Now it happened, as I was going and approaching Damascus, about noon, suddenly a strong light from heaven shone around me.
| ”יום אחד בשעת הצהריים, כשהייתי בדרכי לדמשק, האיר עלי לפתע אור חזק מן השמים. |
7 I fell to the ground and heard a voice saying to me, ‘Saul, Saul, why are you persecuting me?’
| נפלתי על הארץ ושמעתי קול:’שאול, שאול, מדוע אתה רודף אותי?‘ |
8 So I answered, ‘Who are you, Lord?’ He said to me, ‘I am Jesus the Natsorean, whom you are persecuting.’
| ”’מי אתה, אדוני?‘שאלתי.“”והקול ענה:’אני ישוע מנצרת שאותו אתה רודף!‘ |
9 Those who were with me indeed saw the light and were afraid, but they did not understand the voice of the One speaking to me.
| האנשים שהיו איתי ראו את האור, אך לא הבינו את הנאמר. |
10 So I said, ‘What shall I do, Lord?’ And the Lord said to me, ‘Get up and go into Damascus, and there you will be told about all that has been appointed to you to do.’
| ”’מה עלי לעשות, אדוני?‘שאלתי.”והאדון ענה:’קום ולך לדמשק, ושם ייאמר לך מה צפוי לך בעתיד‘. |
11 And since I could not see, because of the brightness of that light, I entered Damascus being led by the hand of those who were with me.
| ”האור החזק סנוור אותי עד עיוורון, והיה צורך להוביל אותי בידי לדמשק. |
12 Then a certain Ananias, a devout man according to the law, well spoken of by all the Jews who lived in Damascus,
| ”בדמשק בא אלי אדם צדיק וירא־אלוהים, חנניה שמו, אשר קיים את מצוות התורה והיה מקובל על כל היהודים. |
13 came to me, and standing by me said, ‘Brother Saul, receive your sight!’ And at that very moment I looked up at him.
| חנניה עמד לצדי ואמר:’שאול אחי, פקח את עיניך!‘ומיד נפקחו עיני ויכולתי לראות כמקודם. |
14 Then he said: ‘The God of our fathers has chosen you to know His will, and to see the Righteous One, and to hear words from His mouth.
| ”לאחר מכן הוא אמר לי:’אלוהי אבותינו בחר בך לדעת את רצונו, לראות את המשיח הצדיק ולשמוע את קולו. |
15 For you shall be a witness for Him to all men of the things that you have seen and heard.
| עליך לשאת את בשורת אלוהים לכל מקום, ולספר לכולם מה ששמעת וראית. |
16 And now, why hesitate? Get up, be baptized and wash away your sins, invoking the name of the Lord.’
| למה אתה מחכה עכשיו? לך להיטבל במים והתרחץ מחטאיך, בקראך בשם האדון!‘ |
17 “Now it happened, when I returned to Jerusalem and was praying in the temple, that I came to be in a trance
| ”יום אחד, לאחר שחזרתי לירושלים, דיבר אלי ה׳ בחזיון בשעה שהתפללתי בבית־המקדש.’הזדרז וצא מירושלים‘, הוא אמר אלי,’כי תושבי העיר לא יאמינו למה שתספר להם עלי‘. |
18 and saw Him saying to me, ‘Hurry up and get out of Jerusalem quickly, because they will not receive your testimony concerning me.’
19 So I said: ‘Lord, they know that I used to imprison and beat those believing into you, from one synagogue to another;
| ”’אבל אדון‘, מחיתי,’הם יודעים היטב שהלכתי לבית־הכנסת והכיתי את המאמינים בך, ואף השלכתי אותם לכלא. |
20 and when the blood of your witness Stephen was shed, I myself was standing there and agreeing to his murder, even guarding the clothes of those who were killing him.’
| וכשהרגו את עבדך סטפנוס, עמדתי שם בהסכמה לנעשה והשגחתי על מעיליהם של רוצחיו!‘ |
21 And He said to me, ‘Get going, because I will send you far away to the Gentiles.’”
| ”אולם אלוהים אמר לי:’עזוב את ירושלים, כי אני שולח אותך הרחק אל הגויים!‘“ |
22 Well they kept listening to him until this statement, and then they raised their voice and shouted, “Rid the earth of this fellow, for it isn't fitting for him to live!”
| הקהל הקשיב בתשומת לב עד שאמר פולוס את המשפט האחרון, ואז צעקו כולם פה־אחד:”סלקו אותו מכאן! הרגו אותו! הוא אינו ראוי לחיות!“ |
23 As they were shouting, tearing off clothes and throwing dust into the air,
| הם צרחו, השליכו את מעיליהם וזרקו עפר כלפי מעלה. |
24 the commander ordered him to be taken into the barracks, directing that he be interrogated with lashes, in order to learn for what crime they kept shouting against him like that.
| המפקד ציווה על חייליו להכניס את פולוס לתוך המצודה ולהלקותו ברצועות, כדי לאלצו להתוודות על פשעו. המפקד רצה לדעת מדוע היה הקהל נרגש ופרוע כל־כך. |
25 But as they stretched him out with the thongs, Paul said to the centurion who stood by, “Is it lawful for you to scourge a man who is a Roman, and uncondemned?”
| בשעה שהחיילים כבלו את פולוס כדי להלקותו, הוא פנה אל הקצין שעמד לצדו ושאל:”האם מותר להלקות אזרח רומאי לפני שהעמדת אותו לדין?“ |
26 Well when the centurion heard that, he went and reported to the commander saying, “Consider what you are about to do, because this man is a Roman!”
| הקצין ניגש אל מפקד החטיבה וקרא:”מה אתה עושה? האיש הזה אזרח רומאי!“ |
27 So the commander went and said to him, “Tell me, are you a Roman?” So he said, “Yes.”
| המפקד בא אל פולוס ושאל:”האם אתה באמת אזרח רומאי?“”כן, בהחלט.“ |
28 The commander replied, “I acquired this citizenship at considerable cost.” And Paul said, “But I was so born.”
| ”גם אני והאזרחות הזאת עלתה לי הרבה כסף!“”אבל אני אזרח רומאי מלידה!“אמר פולוס. |
29 So those who were about to interrogate him withdrew immediately; and even the commander was apprehensive when he realized that he had put chains on a Roman.
| החיילים שעמדו להלקות את פולוס הרפו ממנו ברגע ששמעו שהוא אזרח רומאי, והמפקד נמלא פחד על־שום שציווה לאסרו ולהלקותו. |
30 But the next day, desiring to know for certain why he was accused by the Jews, he freed him from the bonds and ordered the chief priests and all their council to come, and brought Paul down and set him before them.
| למחרת בבוקר שחרר אותו המפקד מכבליו וציווה על ראשי הכוהנים לכנס ישיבת סנהדרין. הוא הביא לפניהם את פולוס כדי לנסות לברר מה הייתה הסיבה לכל המהומה הזאת. |
