< Acts 18 >

1 Now after these things Paul left Athens and went to Corinth.
לאחר מכן עזב פולוס את אתונה ובא לקורינתוס.
2 And encountering a certain Jew named Aquila, a native of Pontus, who had recently come from Italy with his wife Priscilla (because Claudius had ordered all the Jews to depart from Rome), he joined them;
שם הוא התוודע אל יהודי יליד פונטוס, בשם עקילס, אשר הגיע לא־מזמן מאיטליה יחד עם אשתו פריסקילה. עקילס ופריסקילה נמלטו למעשה מאיטליה, משום שהקיסר קלודיוס ציווה לגרש את כל היהודים מרומא.
3 and because he practiced the same trade, he stayed on with them and worked (their trade was tentmaker).
מאחר שהזוג עסק במקצועו של פולוס – אריגת יריעות אוהלים – החליט פולוס לגור בביתם ולעבוד יחד איתם.
4 Every Sabbath in the synagogue he would reason with both Jews and Greeks, trying to persuade them.
כל שבת ביקר פולוס בבית־הכנסת וניסה לשכנע בדבריו גם את היהודים וגם את היוונים.
5 But when Silas and Timothy came down from Macedonia, Paul was constrained by the Spirit, solemnly insisting to the Jews: Jesus is the Christ.
לאחר שהגיעו סילא וטימותיוס ממקדוניה, הקדיש פולוס את כל זמנו להטפה ולהוכחת משיחותו של ישוע ליהודים.
6 But since they kept contradicting and blaspheming, he shook his clothes and said to them: “Your blood be upon your own heads! I am clean. From now on I will go to the Gentiles.”
אולם כשהתנגדו היהודים לפולוס וגידפו את ישוע, ניער פולוס את האבק מבגדיו ואמר:”דמכם בראשכם! עשיתי את המוטל עלי, ומצפוני נקי. מעתה ואילך אלך לגויים!“
7 So he moved from there into the house of a man named Justus, a worshiper of God, whose house was next door to the synagogue.
הוא יצא מבית־הכנסת ועבר לגור בביתו של טיטוס יוסטוס, איש ירא־אלוהים שגר בקרבת מקום.
8 Then Crispus, the ruler of the synagogue, believed on the Lord with all his household; and as they were hearing, many of the Corinthians were believing and being baptized.
אולם קריספוס – ראש בית־הכנסת – וכל בני ביתו האמינו באדון. גם קורינתיים רבים שהקשיבו לפולוס האמינו לדבריו ונטבלו במים.
9 Now the Lord said to Paul by a vision at night: “Do not be afraid; rather speak and do not keep silent,
לילה אחד דיבר האדון ישוע אל פולוס בחזיון ואמר:”אל תפחד! המשך לבשר ואל תחדל,
10 because I am with you and no one will attack you to harm you, because I have many people in this city.”
כי אני איתך! איש לא יפגע בך לרעה, כי אנשים רבים בעיר הזאת שייכים לי.“
11 So he stayed on for a year and six months, teaching the Word of God among them.
וכך נשאר פולוס באותה עיר כשנה וחצי ולימד את דבר אלוהים.
12 Now while Gallio was proconsul of Achaia, the Jews with one accord rose up against Paul and brought him to the judgment seat,
אולם כשנתמנה גליון למושל אכיה, ארגנו היהודים הפגנת מחאה נגד פולוס, והעמידוהו לדין לפני המושל.
13 saying, “This fellow persuades the people to worship God contrary to the law.”
”האיש הזה מסית את בני־האדם לעבוד את אלוהים בדרך המנוגדת לחוק הרומאי!“האשימו אותו.
14 But when Paul was about to open his mouth, Gallio said to the Jews: “If there really was some misdeed or wicked crime, O Jews, there would be reason for me to bear with you;
אולם עוד לפני שהספיק פולוס לפתוח את פיו ולהגן על עצמו, פנה גליון אל מאשימיו ואמר:”הקשיבו, יהודים: אילו הבאתם לפני מקרה פשע, הייתי חייב להקשיב לכם,
15 but since it is an issue over a word and names and your own law, see to it yourselves; because I refuse to be a judge of such matters.”
אולם כיוון שזוהי שאלה של הגדרות מילוליות, של שמות, מושגים ומונחים בנושא הדת שלכם, טפלו בכך אתם בעצמכם. אינני מעוניין לדון בעניין!“
16 And he drove them from the judgment seat.
והוא גירש אותם מאולם המשפט.
17 Then all the Greeks took Sosthenes, the ruler of the synagogue, and beat him in front of the judgment seat. But none of this was a delay to Gallio.
הם הלכו ותפסו את סוסתניס, שנבחר לא־מזמן לראש בית־הכנסת, הכו אותו ועשו בו שפטים לפני כסא המשפט, אך לגליון לא היה אכפת.
18 Paul still remained there a good while, then took leave of the brothers and sailed for Syria, accompanied by Priscilla and Aquila (he had shaved his head in Cenchrea, because he had a vow).
פולוס נשאר בקורינתוס עוד זמן־מה, ולאחר מכן נפרד לשלום מן המאמינים והפליג לסוריה יחד עם פריסקילה ועקילס. בקנכרי גילח פולוס את שער ראשו, משום שנדר נדר מסוים.
19 He came to Ephesus and left them there (after having entered the synagogue and reasoned with the Jews).
כשהגענו לנמל אפסוס, הוא הלך לבית־הכנסת כדי לשוחח עם היהודים.
20 When they asked him to stay a longer time with them, he did not consent;
הם ביקשו ממנו להישאר אצלם עוד ימים אחדים, אך פולוס השיב שאין לו זמן לכך.
21 rather he took leave of them saying, “I must by all means keep this coming feast in Jerusalem; but I will return again to you, God willing.” Then he set sail from Ephesus.
”אני מוכרח להגיע לירושלים לפני החג“, אמר להם.”אולם אם ירצה השם, אשוב לבקר אתכם.“פולוס הפליג לדרכו והגיע לקיסריה. הוא הלך לבקר את הקהילה, ולאחר מכן המשיך לאנטיוכיה.
22 When he had landed at Caesarea, and gone up and greeted the church [in Jerusalem], he returned to Antioch.
23 After spending some time there, he departed and went through the region of Galatia and Phrygia in order, strengthening all the disciples.
לאחר ששהה זמן־מה באנטיוכיה, המשיך בדרכו ועבר באזור גלטיה ובפריגיה. בכל מקום ביקר אצל המאמינים, עודד אותם ועזר להם להתחזק באמונתם.
24 Now a certain Jew named Apollos, a native of Alexandria, an eloquent man, mighty in the Scriptures, arrived in Ephesus.
באותם ימים הגיע לאפסוס יהודי יליד אלכסנדריה, אפולוס שמו, אשר היה מטיף ומורה מוכשר ובקיא בתנ״ך.
25 This man had been instructed in the way of the Lord, and being fervent in the Spirit he was speaking and teaching accurately the things concerning Jesus, although he knew only the baptism of John.
הוא היה מלומד בדרך האדון, ולימד היטב על־אודות ישוע, אבל ידע על טבילת יוחנן בלבד. בהתלהבות רבה ובאומץ לב הטיף אפולוס בבית הכנסת: פריסקילה ועקילס שמעו את דרשתו המרשימה והזמינו אותו לביתם והסבירו לו את דרך אלוהים ביתר דיוק.
26 So he began to speak boldly in the synagogue. When Priscilla and Aquila heard him, they took him aside and explained to him the way of God more accurately.
27 When he decided to go across into Achaia, the brothers encouraged him and wrote to the disciples to receive him; upon arriving he was a great help to those who had believed through the Grace;
אפולוס החליט לנסוע ליוון, והאחים עודדו אותו לעשות כן. הם כתבו מכתב למאמינים ביוון וביקשו מהם לקבלו בחמימות. לאחר שהגיע ליוון השתמש בו אלוהים לחיזוק הקהילה המקומית,
28 because he kept refuting the Jews vigorously, publicly, demonstrating Jesus to be the Christ, from the Scriptures.
מפני שהצליח לסתור את טענות היהודים בוויכוחים פומביים, והוכיח לכולם, מתוך הכתוב בתנ״ך, שישוע הוא המשיח.

< Acts 18 >