Psalms 94
1 The Lord is the God to whom revenge belongeth: the God of revenge hath acted freely.
| אל-נקמות יהוה אל נקמות הופיע |
2 Lift up thyself, thou that judgest the earth: render a reward to the proud.
| הנשא שפט הארץ השב גמול על-גאים |
3 How long shall sinners, O Lord: how long shall sinners glory?
| עד-מתי רשעים יהוה עד-מתי רשעים יעלזו |
4 Shall they utter, and speak iniquity: shall all speak who work injustice?
| יביעו ידברו עתק יתאמרו כל-פעלי און |
5 Thy people, O Lord, they have brought low: and they have afflicted thy inheritance.
| עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו |
6 They have slain the widow and the stranger: and they have murdered the fatherless.
| אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו |
7 And they have said: The Lord shall not see: neither shall the God of Jacob understand.
| ויאמרו לא יראה-יה ולא-יבין אלהי יעקב |
8 Understand, ye senseless among the people: and, you fools, be wise at last.
| בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו |
9 He that planted the ear, shall he not hear? or he that formed the eye, doth he not consider?
| הנטע אזן הלא ישמע אם-יצר עין הלא יביט |
10 He that chastiseth nations, shall he not rebuke: he that teacheth man knowledge?
| היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת |
11 The Lord knoweth the thoughts of men, that they are vain.
| יהוה--ידע מחשבות אדם כי-המה הבל |
12 Blessed is the man whom thou shalt instruct, O Lord: and shalt teach him out of thy law.
| אשרי הגבר אשר-תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו |
13 That thou mayst give him rest from the evil days: till a pit be dug for the wicked.
| להשקיט לו מימי רע-- עד יכרה לרשע שחת |
14 For the Lord will not cast off his people: neither will he forsake his own inheritance.
| כי לא-יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב |
15 Until justice be turned into judgment: and they that are near it are all the upright in heart.
| כי-עד-צדק ישוב משפט ואחריו כל-ישרי-לב |
16 Who shall rise up for me against the evildoers? or who shall stand with me against the workers of iniquity?
| מי-יקום לי עם-מרעים מי-יתיצב לי עם-פעלי און |
17 Unless the Lord had been my helper, my soul had almost dwelt in hell. (questioned)
| לולי יהוה עזרתה לי-- כמעט שכנה דומה נפשי |
18 If I said: My foot is moved: thy mercy, O Lord, assisted me.
| אם-אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני |
19 According to the multitude of my sorrows in my heart, thy comforts have given joy to my soul.
| ברב שרעפי בקרבי-- תנחומיך ישעשעו נפשי |
20 Doth the seat of iniquity stick to thee, who framest labour in commandment?
| היחברך כסא הוות יצר עמל עלי-חק |
21 They will hunt after the soul of the just, and will condemn innocent blood.
| יגודו על-נפש צדיק ודם נקי ירשיעו |
22 But the Lord is my refuge: and my God the help of my hope.
| ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי |
23 And he will render them their iniquity: and in their malice he will destroy them: the Lord our God will destroy them.
| וישב עליהם את אונם-- וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו |
