Psalms 80
1 Unto the end, for them that shall he changed, a testimony for Asaph, a psalm. Give ear, O thou that rulest Israel: thou that leadest Joseph like a sheep. Thou that sittest upon the cherubims, shine forth
| למנצח אל-ששנים עדות לאסף מזמור ב רעה ישראל האזינה-- נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה |
2 Before Ephraim, Benjamin, and Manasses. Stir up thy might, and come to save us.
| לפני אפרים ובנימן ומנשה-- עוררה את-גבורתך ולכה לישעתה לנו |
3 Convert us, O God: and shew us thy face, and we shall be saved.
| אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה |
4 O Lord God of hosts, how long wilt thou be angry against the prayer of thy servant?
| יהוה אלהים צבאות-- עד-מתי עשנת בתפלת עמך |
5 How long wilt thou feed us with the bread of tears: and give us for our drink tears in measure?
| האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש |
6 Thou hast made us to be a contradiction to our neighbours: and our enemies have scoffed at us.
| תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו-למו |
7 O God of hosts, convert us: and shew thy face, and we shall be saved.
| אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה |
8 Thou hast brought a vineyard out of Egypt: thou hast cast cut the Gentiles and planted it.
| גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה |
9 Thou wast the guide of its journey in its sight: thou plantedst the roots thereof, and it filled the land.
| פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא-ארץ |
10 The shadow of it covered the hills: and the branches thereof the cedars of God.
| כסו הרים צלה וענפיה ארזי-אל |
11 It stretched forth its branches unto the sea, and its boughs unto the river.
| תשלח קצירה עד-ים ואל-נהר יונקותיה |
12 Why hast thou broken down the hedge thereof, so that all they who pass by the way do pluck it?
| למה פרצת גדריה וארוה כל-עברי דרך |
13 The boar out of the wood hath laid it waste: and a singular wild beast hath devoured it.
| יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה |
14 Turn again, O God of hosts, look down from heaven, and see, and visit this vineyard:
| אלהים צבאות שוב-נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת |
15 And perfect the same which thy right hand hath planted: and upon the son of man whom thou hast confirmed for thyself.
| וכנה אשר-נטעה ימינך ועל-בן אמצתה לך |
16 Things set on fire and dug down shall perish at the rebuke of thy countenance.
| שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו |
17 Let thy hand be upon the man of thy right hand: and upon the son of man whom thou hast confirmed for thyself.
| תהי-ידך על-איש ימינך על-בן-אדם אמצת לך |
18 And we depart not from thee, thou shalt quicken us: and we will call upon thy name.
| ולא-נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא |
19 O Lord God of hosts, convert us: and shew thy face, and we shall be saved.
| יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה |
