Psalms 69
1 Unto the end, for them that shall be changed; for David. SAVE me, O God: for the waters are come in even unto my soul.
| למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש׃ |
2 I stick fast in the mire of the deep: and there is no sure standing. I am come into the depth of the sea: and a tempest hath overwhelmed me.
| טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני׃ |
3 I have laboured with crying; my jaws are become hoarse: my eyes have failed, whilst I hope in my God.
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃ |
4 They are multiplied above the hairs of my head, who hate me without cause. My enemies are grown strong who have wrongfully persecuted me: then did I pay that which I took not away.
| רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃ |
5 O God, thou knowest my foolishness; and my offences are not hidden from thee:
| אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו׃ |
6 Let not them be ashamed for me, who look for thee, O Lord, the Lord of hosts. Let them not be confounded on my account, who seek thee, O God of Israel.
| אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃ |
7 Because for thy sake I have borne reproach; shame hath covered my face.
| כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃ |
8 I am become a stranger to my brethren, and an alien to the sons of my mother.
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי׃ |
9 For the zeal of thy house hath eaten me up: and the reproaches of them that reproached thee are fallen upon me.
| כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃ |
10 And I covered my soul in fasting: and it was made a reproach to me.
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃ |
11 And I made haircloth my garment: and I became a byword to them.
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃ |
12 They that sat in the gate spoke against me: and they that drank wine made me their song.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר׃ |
13 But as for me, my prayer is to thee, O Lord; for the time of thy good pleasure, O God. In the multitude of thy mercy hear me, in the truth of thy salvation.
| ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך׃ |
14 Draw me out of the mire, that I may not stick fast: deliver me from them that hate me, and out of the deep waters.
| הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים׃ |
15 Let not the tempest of water drown me, nor the deep swallow me up: and let not the pit shut her mouth upon me.
| אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה׃ |
16 Hear me, O Lord, for thy mercy is kind; look upon me according to the multitude of thy tender mercies.
| ענני יהוה כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי׃ |
17 And turn not away thy face from thy servant: for I am in trouble, hear me speedily.
| ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני׃ |
18 Attend to my soul, and deliver it: save me because of my enemies.
| קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני׃ |
19 Thou knowest my reproach, and my confusion, and my shame.
| אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃ |
20 In thy sight are all they that afflict me; my heart hath expected reproach and misery. And I looked for one that would grieve together with me, but there was none: and for one that would comfort me, and I found none.
| חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃ |
21 And they gave me gall for my food, and in my thirst they gave me vinegar to drink.
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ׃ |
22 Let their table become as a snare before them, and a recompense, and a stumblingblock.
| יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש׃ |
23 Let their eyes be darkened that they see not; and their back bend thou down always.
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃ |
24 Pour out thy indignation upon them: and let thy wrathful anger take hold of them.
| שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃ |
25 Let their habitation be made desolate: and let there be none to dwell in their tabernacles.
| תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב׃ |
26 Because they have persecuted him whom thou hast smitten; and they have added to the grief of my wounds.
| כי אתה אשר הכית רדפו ואל מכאוב חלליך יספרו׃ |
27 Add thou iniquity upon their iniquity: and let them not come into thy justice.
| תנה עון על עונם ואל יבאו בצדקתך׃ |
28 Let them be blotted out of the book of the living; and with the just let them not be written.
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו׃ |
29 But I am poor and sorrowful: thy salvation, O God, hath set me up.
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני׃ |
30 I will praise the name of God with a canticle: and I will magnify him with praise.
| אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה׃ |
31 And it shall please God better than a young calf, that bringeth forth horns and hoofs.
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס׃ |
32 Let the poor see and rejoice: seek ye God, and your soul shall live.
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם׃ |
33 For the Lord hath heard the poor: and hath not despised his prisoners.
| כי שמע אל אביונים יהוה ואת אסיריו לא בזה׃ |
34 Let the heavens and the earth praise him; the sea, and every thing that creepeth therein.
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל רמש בם׃ |
35 For God will save Sion, and the cities of Juda shall be built up. And they shall dwell there, and acquire it by inheritance.
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה׃ |
36 And the seed of his servants shall possess it; and they that love his name shall dwell therein.
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה׃ |
