Psalms 60

1 Unto the end, for them that shall be changed, for the inscription of a title, to David himself, for doctrine, When he set fire to Mesopotamia of Syria and Sobal and Joab returned and slew of Edom, in the vale of the saltpits, twelve thousand men. O God, thou hast cast us off, and hast destroyed us; thou hast been angry, and hast had mercy on us.

למנצח על-שושן עדות מכתם לדוד ללמד ב בהצותו את ארם נהרים-- ואת-ארם צובה וישב יואב ויך את-אדום בגיא-מלח-- שנים עשר אלף ג אלהים זנחתנו פרצתנו אנפת תשובב לנו

2 Thou hast moved the earth, and hast troubled it: heal thou the breaches thereof, for it has been moved.

הרעשתה ארץ פצמתה רפה שבריה כי-מטה

3 Thou hast shewn thy people hard things; thou hast made us drink wine of sorrow.

הראית עמך קשה השקיתנו יין תרעלה

4 Thou hast given a warning to them that fear thee: that they may flee from before the bow: That thy beloved may be delivered.

נתתה ליראיך נס להתנוסס-- מפני קשט סלה

5 Save me with thy right hand, and hear me.

למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך ועננו (וענני)

6 God hath spoken in his holy place: I will rejoice, and I will divide Sichem; and will mete out the vale of tabernacles.

אלהים דבר בקדשו--אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד

7 Galaad is mine, and Manasses is mine: and Ephraim is the strength of my head. Juda is my king:

לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי

8 Moab is the pot of my hope. Into Edom will I stretch out my shoe: to me the foreigners are made subject.

מואב סיר רחצי--על-אדום אשליך נעלי עלי פלשת התרועעי

9 Who will bring me into the strong city? who will lead me into Edom?

מי יבלני עיר מצור מי נחני עד-אדום

10 Wilt not thou, O God, who hast cast us off? and wilt not thou, O God, go out with our armies?

הלא-אתה אלהים זנחתנו ולא-תצא אלהים בצבאותינו

11 Give us help from trouble: for vain is the salvation of man.

הבה-לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם

12 Through God we shall do mightily: and he shall bring to nothing them that afflict us.

באלהים נעשה-חיל והוא יבוס צרינו