Psalms 31
1 Unto the end, a psalm for David, in an ecstasy. In thee, O Lord, have I hoped, let me never be confounded: deliver me in thy justice.
| למנצח מזמור לדוד בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם בצדקתך פלטני׃ |
2 Bow down thy ear to me: make haste to deliver me. Be thou unto me a God, a protector, and a house of refuge, to save me.
| הטה אלי אזנך מהרה הצילני היה לי לצור מעוז לבית מצודות להושיעני׃ |
3 For thou art my strength and my refuge; and for thy name’s sake thou wilt lead me, and nourish me.
| כי סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני׃ |
4 Thou wilt bring me out of this snare, which they have hidden for me: for thou art my protector.
| תוציאני מרשת זו טמנו לי כי אתה מעוזי׃ |
5 Into thy hands I commend my spirit: thou hast redeemed me, O Lord, the God of truth.
| בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהוה אל אמת׃ |
6 Thou hast hated them that regard vanities, to no purpose. But I have hoped in the Lord:
| שנאתי השמרים הבלי שוא ואני אל יהוה בטחתי׃ |
7 I will be glad and rejoice in thy mercy. For thou best regarded my humility, thou hast saved my soul out of distresses.
| אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את עניי ידעת בצרות נפשי׃ |
8 And thou hast not shut me up in the hands of the enemy: thou hast set my feet in a spacious place.
| ולא הסגרתני ביד אויב העמדת במרחב רגלי׃ |
9 Have mercy on me, O Lord, for I am afflicted: my eye is troubled with wrath, my soul, and my belly:
| חנני יהוה כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני׃ |
10 For my life is wasted with grief: and my years in sighs. My strength is weakened through poverty and my bones are disturbed.
| כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו׃ |
11 I am become a reproach among all my enemies, and very much to my neighbours; and a fear to my acquaintance. They that saw me without fled from me.
| מכל צררי הייתי חרפה ולשכני מאד ופחד למידעי ראי בחוץ נדדו ממני׃ |
12 I am forgotten as one dead from the heart. I am become as a vessel that is destroyed.
| נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד׃ |
13 For I have heard the blame of many that dwell round about. While they assembled together against me, they consulted to take away my life.
| כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו׃ |
14 But I have put my trust in thee, O Lord: I said: Thou art my God.
| ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה׃ |
15 My lots are in thy hands. Deliver me out of the hands of my enemies; and from them that persecute me.
| בידך עתתי הצילני מיד אויבי ומרדפי׃ |
16 Make thy face to shine upon thy servant; save me in thy mercy.
| האירה פניך על עבדך הושיעני בחסדך׃ |
17 Let me not be confounded, O Lord, for I have called upon thee. Let the wicked be ashamed, and be brought down to hell. (Sheol h7585)
| יהוה אל אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול׃ (Sheol h7585) |
18 Let deceitful lips be made dumb. Which speak iniquity against the just, with pride and abuse.
| תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז׃ |
19 O how great is the multitude of thy sweetness, O Lord, which thou hast hidden for them that fear thee! Which thou hast wrought for them that hope in thee, in the sight of the sons of men.
| מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם׃ |
20 Thou shalt hide them in the secret of thy face, from the disturbance of men. Thou shalt protect them in thy tabernacle from the contradiction of tongues.
| תסתירם בסתר פניך מרכסי איש תצפנם בסכה מריב לשנות׃ |
21 Blessed be the Lord, for he hath shewn his wonderful mercy to me in a fortified city.
| ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור׃ |
22 But I said in the excess of my mind: I am cast away from before thy eyes. Therefore thou hast heard the voice of my prayer, when I cried to thee.
| ואני אמרתי בחפזי נגרזתי מנגד עיניך אכן שמעת קול תחנוני בשועי אליך׃ |
23 O love the Lord, all ye his saints: for the Lord will require truth, and will repay them abundantly that act proudly.
| אהבו את יהוה כל חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על יתר עשה גאוה׃ |
24 Do ye manfully, and let your heart be strengthened, all ye that hope in the Lord.
| חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים ליהוה׃ |
