Psalms 11

1 Unto the end. A psalm for David. In the Lord I put my trust: how then do you say to my soul: Get thee away from hence to the mountain like a sparrow?

למנצח לדוד ביהוה חסיתי--איך תאמרו לנפשי נודו (נודי) הרכם צפור

2 For, lo, the wicked have bent their bow; they have prepared their arrows in the quiver; to shoot in the dark the upright of heart.

כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו חצם על-יתר-- לירות במו-אפל לישרי-לב

3 For they have destroyed the things which thou hast made: but what has the just man done?

כי השתות יהרסון-- צדיק מה-פעל

4 The Lord is in his holy temple, the Lord’s throne is in heaven. His eyes look on the poor man: his eyelids examine the sons of men.

יהוה בהיכל קדשו-- יהוה בשמים כסאו עיניו יחזו-- עפעפיו יבחנו בני אדם

5 The Lord trieth the just and the wicked: but he that loveth iniquity hateth his own soul.

יהוה צדיק יבחן ורשע ואהב חמס--שנאה נפשו

6 He shall rain snares upon sinners: fire and brimstone and storms of winds shall be the portion of their cup.

ימטר על-רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות--מנת כוסם

7 For the Lord is just, and hath loved justice: his countenance hath beheld righteousness.

כי-צדיק יהוה צדקות אהב ישר יחזו פנימו