Proverbs 5
1 My son, attend to my wisdom, and incline thy ear to my prudence.
| בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך׃ |
2 That thou mayst keep thoughts, and thy lips may preserve instruction. Mind not the deceit of a woman.
| לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃ |
3 For the lips of a harlot are like a honeycomb dropping, and her throat is smoother than oil.
| כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃ |
4 But her end is bitter as wormwood, and sharp as a two-edged sword.
| ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃ |
| רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃ (Sheol h7585) |
6 They walk not by the path of life, her steps are wandering, and unaccountable.
| ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃ |
7 Now therefore, my son, hear me, and depart not from the words of my mouth.
| ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי׃ |
8 Remove thy way far from her, and come not nigh the doors of her house.
| הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃ |
9 Give not thy honour to strangers, and thy years to the cruel.
| פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃ |
10 Lest strangers be filled with thy strength, and thy labours be in another man’s house,
| פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃ |
11 And thou mourn it the last, when thou shalt have spent thy flesh and thy body, and say:
| ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃ |
12 Why have I hated instruction, and my heart consented not to reproof,
| ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃ |
13 And have not heard the voice of them that taught me, and have not inclined my ear to masters?
| ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני׃ |
14 I have almost been in all evil, in the midst of the church and of the congregation.
| כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה׃ |
15 Drink water out of thy own cistern, and the streams of thy own well:
| שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃ |
16 Let thy fountains be conveyed abroad, and in the streets divide thy waters.
| יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃ |
17 Keep them to thyself alone, neither let strangers be partakers with thee.
| יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך׃ |
18 Let thy vein be blessed, and rejoice with the wife of thy youth:
| יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃ |
19 Let her be thy dearest hind, and most agreeable fawn: let her breasts inebriate thee at all times; he thou delighted continually with her love.
| אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד׃ |
20 Why art thou seduced, my son, by a strange woman, and art cherished in the bosom of another?
| ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃ |
21 The Lord beholdeth the ways of man, and considereth all his steps.
| כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס׃ |
22 His own iniquities catch the wicked, and he is fast bound with the ropes of his own sins.
| עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃ |
23 He shall die, because he hath not received instruction, and in the multitude of his folly he shall be deceived.
| הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה׃ |
