Numbers 32
1 And the sons of Ruben and Gad had many flocks of cattle, and their substance in beasts was infinite. And when they saw the lands of Jazer and Galaad fit for feeding cattle,
| ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה׃ |
2 They came to Moses and Eleazar the priest, and the princes of the multitude, and said:
| ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר׃ |
3 Ataroth, and Dibon, and Jazer, and Nemra, Hesebon, and Eleale, and Saban, and Nebo, and Beon,
| עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען׃ |
4 The land, which the Lord hath conquered in the sight of the children of Israel, is a very fertile soil for the feeding of beasts: and we thy servants have very much cattle:
| הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה׃ |
5 And we pray thee, if we have found favour in thy sight, that thou give it to us thy servants in possession, and make us not pass over the Jordan.
| ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן׃ |
6 And Moses answered them: What, shall your brethren go to fight, and will you sit here?
| ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה׃ |
7 Why do ye overturn the minds of the children of Israel, that they may not dare to pass into the place which the Lord hath given them?
| ולמה תנואון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃ |
8 Was it not thus your fathers did, when I sent from Cadesbarne to view the land?
| כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ׃ |
9 And when they were come as far as the valley of the cluster, having viewed all the country, they overturned the hearts of the children of Israel, that they should not enter into the coasts, which the Lord gave them.
| ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃ |
10 And he swore in his anger, saying:
| ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר׃ |
11 If these men, that came up out of Egypt, from twenty years old and upward, shall see the land, which I promised with an oath to Abraham, Isaac, and Jacob: because they would not follow me,
| אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי׃ |
12 Except Caleb the son of Jephone the Cenezite, and Josue the son of Nun: these have fulfilled my will.
| בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה׃ |
13 And the Lord being angry against Israel, led them about through the desert forty years, until the whole generation, that had done evil in his sight, was consumed.
| ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה׃ |
14 And behold, said he, you are risen up instead of your fathers, the increase and offspring of sinful men, to augment the fury of the Lord against Israel.
| והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל׃ |
15 For if you will not follow him, he will leave the people in the wilderness, and you shall be the cause of the destruction of all.
| כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה׃ |
16 But they coming near, said: We will make sheepfolds, and stalls for our cattle, and strong cities for our children:
| ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו׃ |
17 And we ourselves will go armed and ready for battle before the children of Israel, until we bring them in unto their places. Our little ones, and all we have, shall be in walled cities, for fear of the ambushes of the inhabitants.
| ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ׃ |
18 We will not return into our houses until the children of Israel possess their inheritance:
| לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו׃ |
19 Neither will we seek any thing beyond the Jordan, because we have already our possession on the east side thereof,
| כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה׃ |
20 And Moses said to them: If you do what you promise, go on well appointed for war before the Lord:
| ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה׃ |
21 And let every fighting man pass over the Jordan, until the Lord overthrow his enemies:
| ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו׃ |
22 And all the land be brought under him, then shall you be blameless before the Lord and before Israel, and you shall obtain the countries that you desire, before the Lord.
| ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקיים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה׃ |
23 But if you do not what you say, no man can doubt but you sin against God: and know ye, that your sin shall overtake you.
| ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם׃ |
24 Build therefore cities for your children, and folds and stalls for your sheep and beasts, and accomplish what you have promised.
| בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו׃ |
25 And the children of Gad and Ruben said to Moses: We are thy servants, we will do what my lord commandeth.
| ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה׃ |
26 We will leave our children, and our wives and sheep and cattle, in the cities of Galaad:
| טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד׃ |
27 And we thy servants all well appointed will march on to the war, as thou, my lord, speakest.
| ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר׃ |
28 Moses therefore commanded Eleazar the priest, and Josue the son of Nun, and the princes of the families of all the tribes of Israel, and said to them:
| ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל׃ |
29 If the children of Gad, and the children of Ruben pass with you over the Jordan, all armed for war before the Lord, and the land be made subject to you: give them Galaad in possession.
| ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה׃ |
30 But if they will not pass armed with you into the land of Chanaan, let them receive places to dwell in among you.
| ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען׃ |
31 And the children of Gad, and the children of Ruben answered: As the Lord hath spoken to his servants, so will we do:
| ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה׃ |
32 We will go armed before the Lord into the land of Chanaan, and we confess that we have already received our possession beyond the Jordan.
| נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן׃ |
33 Moses therefore gave to the children of Cad and of Ruben, and to the half tribe of Manasses the son of Joseph, the kingdom of Sehon king of the Amorrhites, and the kingdom of Og king of Basan, and their land and the cities thereof round about.
| ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב׃ |
34 And the sons of Cad built Dibon, and Ataroth, and Aroer,
| ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער׃ |
35 And Etroth, and Sophan, and Jazer, and Jegbaa,
| ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה׃ |
36 And Bethnemra, and Betharan, fenced cities, and folds for their cattle.
| ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן׃ |
37 But the children of Ruben built Hesebon, and Eleale, and Cariathaim,
| ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים׃ |
38 And Nabo, and Baalmeon (their names being changed) and Sabama: giving names to the cities which they had built.
| ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו׃ |
39 Moreover the children of Machir, the son of Manasses, went into Galaad, and wasted it, cutting off the Amorrhites, the inhabitants thereof.
| וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה׃ |
40 And Moses gave the land of Galaad to Machir the son of Manasses, and he dwelt in it.
| ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה׃ |
41 And Jair the son of Manasses went, and took the villages thereof, and he called them Havoth Jair, that is to say, the villages of Jair.
| ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר׃ |
42 Nobe also went, and took Canath with the villages thereof: and he called it by his own name, Nobe.
| ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו׃ |
