< Luke 4 >

1 And Jesus being full of the Holy Ghost, returned from the Jordan, and was led by the Spirit into the desert,
ישוע חזר מן הירדן מלא רוח הקודש, והרוח הובילה אותו אל המדבר –
2 For the space of forty days; and was tempted by the devil. And he ate nothing in those days; and when they were ended, he was hungry.
שם ניסה אותו השטן במשך ארבעים יום. במשך כל אותו זמן לא אכל ישוע דבר, ובתום ימי הניסיון היה רעב מאוד.
3 And the devil said to him: If thou be the Son of God, say to this stone that it be made bread.
”אם אתה באמת בן־אלוהים, “אמר לו השטן,”צווה על האבן הזאת להפוך ללחם!“
4 And Jesus answered him: It is written, that Man liveth not by bread alone, but by every word of God.
אולם ישוע השיב:”כתוב:’לא על הלחם לבדו יחיה האדם, (כי על כל מוצא פי ה)‘. “
5 And the devil led him into a high mountain, and shewed him all the kingdoms of the world in a moment of time;
לאחר מכן העלה השטן את ישוע, בחזיון רגעי הראה לו את כל המדינות המפוארות שבעולם ואמר:
6 And he said to him: To thee will I give all this power, and the glory of them; for to me they are delivered, and to whom I will, I give them.
”אני אתן לך את כל הממלכות המפוארות האלה ואת כבודן – כי לי נמסר השלטון ורשאי אני לתת אותו למי שארצה – אבל בתנאי אחד: עליך לכרוע ברך ולהשתחוות לפני.“
7 If thou therefore wilt adore before me, all shall be thine.
8 And Jesus answering said to him: It is written: Thou shalt adore the Lord thy God, and him only shalt thou serve.
אולם ישוע השיב לו:”אך כתוב:’לה׳ אלוהיך תשתחווה, ואותו לבדו תעבוד‘. “
9 And he brought him to Jerusalem, and set him on a pinnacle of the temple, and he said to him: If thou be the Son of God, cast thyself from hence.
השטן לקח את ישוע לירושלים, העלהו על גג בית־המקדש ואמר:”אם אתה באמת בן־אלוהים, קפוץ למטה!
10 For it is written, that He hath given his angels charge over thee, that they keep thee.
הרי כתוב בתנ״ך:’כי מלאכיו יצווה לך לשמרך…
11 And that in their hands they shall bear thee up, lest perhaps thou dash thy foot against a stone.
על כפיים ישאונך פן תיגוף באבן רגלך‘. “
12 And Jesus answering, said to him: It is said: Thou shalt not tempt the Lord thy God.
”אולם כתוב:’לא תנסה את ה׳ אלוהיך‘, “השיב לו ישוע.
13 And all the temptation being ended, the devil departed from him for a time.
כאשר סיים השטן לנסות את ישוע עזב אותו לנפשו עד לעת מועד.
14 And Jesus returned in the power of the spirit, into Galilee, and the fame of him went out through the whole country.
לאחר מכן חזר ישוע לגליל כשהוא מלא בכוח רוח הקודש, ועד מהרה התפרסם בכל האזור.
15 And he taught in their synagogues, and was magnified by all.
ישוע לימד את העם בבתי־הכנסת וכולם הללו ושיבחו אותו.
16 And he came to Nazareth, where he was brought up: and he went into the synagogue, according to his custom, on the sabbath day; and he rose up to read.
ישוע בא אל נצרת – העיר שבה בילה את ילדותו – ובשבת הלך כמנהגו לבית־הכנסת. כשקם על רגליו כדי לקרוא את ההפטרה,
17 And the book of Isaias the prophet was delivered unto him. And as he unfolded the book, he found the place where it was written:
הגישו לו את ספר ישעיהו. ישוע פתח את המגילה וקרא בקול:
18 The Spirit of the Lord is upon me. Wherefore he hath anointed me to preach the gospel to the poor, he hath sent me to heal the contrite of heart,
”רוח ה׳ עלי, יען משח ה׳ אותי לבשר ענוים; שלחני לחבש לנשברי לב, לקרוא לשבוים דרור ולאסורים – פְּקַח־קוֹחַ;
19 To preach deliverance to the captives, and sight to the blind, to set at liberty them that are bruised, to preach the acceptable year of the Lord, and the day of reward.
לקרוא שנת רצון לה׳.“
20 And when he had folded the book, he restored it to the minister, and sat down. And the eyes of all in the synagogue were fixed on him.
ישוע גלל את המגילה, החזירה לחזן וישב במקומו. כל באי בית־הכנסת נעצו בו את עיניהם בציפייה,
21 And he began to say to them: This day is fulfilled this scripture in your ears.
וישוע הוסיף:”היום התקיימו דברי הפסוקים האלה בקרבכם!“
22 And all gave testimony to him: and they wondered at the words of grace that proceeded from his mouth, and they said: Is not this the son of Joseph?
כולם הקשיבו לדבריו והתפלאו על דברי החן והחוכמה שיצאו מפיו.”איך ייתכן הדבר?“שאלו איש את רעהו.”האין זה בנו של יוסף?“
23 And he said to them: Doubtless you will say to me this similitude: Physician, heal thyself: as great things as we have heard done in Capharnaum, do also here in thy own country.
ישוע ענה להם:”ודאי תאמרו לי:’רופא, רפא תחילה את עצמך!‘או במילים אחרות:’מדוע אינך מחולל כאן, בעיר מולדתך, את הניסים והנפלאות שחוללת בכפר־נחום?‘
24 And he said: Amen I say to you, that no prophet is accepted in his own country.
אני אומר לכם: אין נביא בעירו! את הנביא מכבדים בכל מקום חוץ מאשר בביתו ובין בני־עמו.
25 In truth I say to you, there were many widows in the days of Elias in Israel, when heaven was shut up three years and six months, when there was a great famine throughout all the earth.
”בימי אליהו הנביא לא ירד גשם במשך שלוש וחצי שנים, והבצורת גרמה לרעב גדול בכל הארץ. למרות שהיו בישראל אלמנות רבות שרעבו ללחם,
26 And to none of them was Elias sent, but to Sarepta of Sidon, to a widow woman.
לא שלח אלוהים את אליהו אל אף אחת מהן! אלוהים שלח את אליהו רק אל אלמנה לא יהודיה בעיירה צרפת שבצידון.
27 And there were many lepers in Israel in the time of Eliseus the prophet: and none of them was cleansed but Naaman the Syrian.
או קחו לדוגמה את אלישע; אף כי בימי אלישע הנביא היו מצורעים רבים בישראל, הוא לא ריפא איש מהם, אלא דווקא את נעמן הארמי.“
28 And all they in the synagogue, hearing these things, were filled with anger.
דברי ישוע עוררו את זעמם.
29 And they rose up and thrust him out of the city; and they brought him to the brow of the hill, whereon their city was built, that they might cast him down headlong.
הם קפצו מכיסאותיהם ודחפו אותו אל מחוץ לעיר, אל פסגת ההר שעליו נבנתה נצרת, במטרה להשליכו במדרון.
30 But he passing through the midst of them, went his way.
אולם ישוע התחמק מהם והלך לדרכו.
31 And he went down into Capharnaum, a city of Galilee, and there he taught them on the sabbath days.
לאחר מכן הלך ישוע לכפר־נחום שבגליל, ומדי שבת לימד בבית־הכנסת.
32 And they were astonished at his doctrine: for his speech was with power.
גם כאן נדהמו השומעים, כי ישוע דיבר בסמכות בלתי רגילה.
33 And in the synagogue there was a man who had an unclean devil, and he cried out with a loud voice,
פעם כשלימד ישוע בבית־הכנסת צעק לפתע איש אחד אחוז רוח שד טמא:
34 Saying: Let us alone, what have we to do with thee, Jesus of Nazareth? art thou come to destroy us? I know thee who thou art, the holy one of God.
”מדוע אתה מטריד אותנו, ישוע מנצרת, האם באת להשמיד את השדים? אני מכיר אותך; אתה בנו הקדוש של אלוהים!“
35 And Jesus rebuked him, saying: Hold thy peace, and go out of him. And when the devil had thrown him into the midst, he went out of him, and hurt him not at all.
ישוע נזף בשד וציווה עליו:”שתוק וצא החוצה!“השד השליך את האיש על הרצפה לעיני כולם, ויצא ממנו בלי לפגוע בו שוב.
36 And there came fear upon all, and they talked among themselves, saying: What word is this, for with authority and power he commandeth the unclean spirits, and they go out?
כולם נדהמו ושאלו איש את רעהו במבוכה:”מה המיוחד בדברי האיש הזה עד כי אפילו שדים מצייתים לו?“
37 And the fame of him was published into every place of the country.
עד מהרה התפרסם סיפור המעשה בכל האזור.
38 And Jesus rising up out of the synagogue, went into Simon’s house. And Simon’s wife’s mother was taken with a great fever, and they besought him for her.
לאחר שעזב ישוע את בית־הכנסת, הלך לביתו של שמעון וראה את חמותו של שמעון קודחת מחום.”אנא, רפא אותה“, התחננו לפניו כולם.
39 And standing over her, he commanded the fever, and it left her. And immediately rising, she ministered to them.
ישוע עמד ליד מיטתה וגער בקדחת. מיד ירד החום, והיא קמה ממיטתה והכינה להם אוכל.
40 And when the sun was down, all they that had any sick with divers diseases, brought them to him. But he laying his hands on every one of them, healed them.
עם שקיעת השמש הביאו תושבי הסביבה אל ישוע חברים ובני משפחה שחלו במחלות שונות. ישוע הניח את ידיו עליהם וריפא אותם.
41 And devils went out from many, crying out and saying: Thou art the Son of God. And rebuking them he suffered them not to speak, for they knew that he was Christ.
ישוע גם גירש שדים מאנשים רבים, ובצאתם נהגו השדים לקרוא בקול:”אתה הוא בן־האלוהים!“אולם ישוע השתיק אותם, בגלל שהם ידעו שהוא המשיח.
42 And when it was day, going out he went into a desert place, and the multitudes sought him, and came unto him: and they stayed him that he should not depart from them.
למחרת, השכם בבוקר, הלך ישוע למקום שומם כדי להתבודד. המוני העם חיפשו אותו בכל מקום, וכשמצאו אותו התחננו לפניו:”אנא, אל תעזוב אותנו; הישאר איתנו בכפר־נחום.“
43 To whom he said: To other cities also I must preach the kingdom of God: for therefore am I sent.
אולם ישוע השיב להם:”עלי לבשר את דבר מלכות האלוהים גם בערים אחרות, כי זוהי מטרת שליחותי.“
44 And he was preaching in the synagogues of Galilee.
וישוע המשיך ללמד בבתי־הכנסת השונים שבאזור יהודה.

< Luke 4 >