John 21
1 After this, Jesus shewed himself again to the disciples at the sea of Tiberias. And he shewed himself after this manner.
| כעבור זמן מה שוב נראה ישוע אל תלמידיו, הפעם ליד הכינרת, וכך התרחש הדבר: |
2 There were together Simon Peter, and Thomas, who is called Didymus, and Nathanael, who was of Cana of Galilee, and the sons of Zebedee, and two others of his disciples.
| שמעון פטרוס, תומא התאום, נתנאל מכפר קנה שבגליל, בני זבדי, ועוד שניים אחרים היו ביחד. |
3 Simon Peter saith to them: I go a fishing. They say to him: We also come with thee. And they went forth, and entered into the ship: and that night they caught nothing.
| ”אני הולך לדוג“, אמר שמעון פטרוס.”גם אנחנו באים“, אמרו האחרים. הם עלו לסירה, אולם לא לכדו דבר במשך כל הלילה. |
4 But when the morning was come, Jesus stood on the shore: yet the disciples knew not that it was Jesus.
| עם זריחת החמה ראו מישהו על החוף, אך לא ידעו שישוע היה האיש. |
5 Jesus therefore said to them: Children, have you any meat? They answered him: No.
| ”בני, האם לכדתם משהו?“שאל.”לא!“השיבו פה אחד. |
6 He saith to them: Cast the net on the right side of the ship, and you shall find. They cast therefore; and now they were not able to draw it, for the multitude of fishes.
| ”אם תשליכו את הרשת לימין הסירה תלכדו דגים רבים“, אמר ישוע. הם עשו כדבריו, ודגים רבים כל־כך נלכדו ברשת, עד שלא היה להם כוח להעלות את הרשת חזרה לסירה. |
7 That disciple therefore whom Jesus loved, said to Peter: It is the Lord. Simon Peter, when he heard that it was the Lord, girt his coat about him, (for he was naked, ) and cast himself into the sea.
| התלמיד שהיה אהוב על ישוע אמר לפטרוס:”זהו האדון!“כאשר שמע פטרוס את דבריו, לבש את חולצתו שהסיר קודם לכן, וקפץ למים. |
8 But the other disciples came in the ship, (for they were not far from the land, but as it were two hundred cubits, ) dragging the net with fishes.
| ואילו יתר התלמידים הפליגו לחוף שהיה במרחק מאה מטר בערך, ואיתם הרשת המלאה בדגים. |
9 As soon then as they came to land, they saw hot coals lying, and a fish laid thereon, and bread.
| כשעלו לחוף ראו מדורה שעליה נצלים דגים, ובצד היה לחם. |
10 Jesus saith to them: Bring hither of the fishes which you have now caught.
| ”הביאו כמה מהדגים שלכדתם“, ביקש ישוע. |
11 Simon Peter went up, and drew the net to land, full of great fishes, one hundred and fifty-three. And although there were so many, the net was not broken.
| שמעון פטרוס משך את הרשת ליבשה, וכאשר ספר את השלל הוא מנה 153 דגים גדולים. למרות מספרם ומשקלם לא נקרעה הרשת! |
12 Jesus saith to them: Come, and dine. And none of them who were at meat, durst ask him: Who art thou? knowing that it was the Lord.
| ”בואו, איכלו ארוחת בוקר“, הזמינם ישוע. איש מהם לא העז לשאול אותו אם הוא באמת האדון, כי כולם היו בטוחים בכך. |
13 And Jesus cometh and taketh bread, and giveth them, and fish in like manner.
| ישוע הגיש להם את הלחם והדגים. |
14 This is now the third time that Jesus was manifested to his disciples, after he was risen from the dead.
| זאת הייתה הפעם השלישית שבה נגלה אליהם ישוע לאחר שקם מהמתים. |
15 When therefore they had dined, Jesus saith to Simon Peter: Simon son of John, lovest thou me more than these? He saith to him: Yea, Lord, thou knowest that I love thee. He saith to him: Feed my lambs.
| לאחר ארוחת הבוקר שאל ישוע את שמעון פטרוס:”שמעון בן־יונה, האם אתה אוהב אותי יותר מכל אלה?“”כן, “השיב פטרוס,”אתה יודע שאני אוהב אותך.“”אם כן, רעה את טלאי“, אמר ישוע. |
16 He saith to him again: Simon, son of John, lovest thou me? He saith to him: Yea, Lord, thou knowest that I love thee. He saith to him: Feed my lambs.
| ישוע שאל אותו שנית:”שמעון בן־יונה, האם אתה באמת אוהב אותי?“”כן, אדוני, אתה יודע שאני אוהב אותך“, השיב פטרוס שנית.”אם כן, נהג את צאני“, אמר ישוע. |
17 He said to him the third time: Simon, son of John, lovest thou me? Peter was grieved, because he had said to him the third time: Lovest thou me? And he said to him: Lord, thou knowest all things: thou knowest that I love thee. He said to him: Feed my sheep.
| ישוע שאל פעם שלישית:”שמעון בן־יונה, האם אתה באמת אוהב אותי?“פטרוס נעצב משאלתו החוזרת של ישוע ואמר:”אדוני, הכול אתה יודע. אתה יודע שאני אוהב אותך.“”אם כן, רעה את צאני“, חזר ישוע על בקשתו. |
18 Amen, amen I say to thee, when thou wast younger, thou didst gird thyself, and didst walk where thou wouldst. But when thou shalt be old, thou shalt stretch forth thy hands, and another shall gird thee, and lead thee whither thou wouldst not.
| ”כשהיית צעיר יכולת לעשות כרצונך וללכת לאן שרצית. אולם כאשר תזדקן תושיט את ידיך – אנשים אחרים ילבישוך ויובילוך לאן שהם ירצו, ולא לאן שאתה תרצה.“ |
19 And this he said, signifying by what death he should glorify God. And when he had said this, he saith to him: Follow me.
| ישוע אמר לו דברים אלה כדי להכינו לקראת צורת מותו בעתיד, שבו יכבד את האלוהים. כאשר סיים ישוע לדבר, אמר לפטרוס:”בוא אחרי.“ |
20 Peter turning about, saw that disciple whom Jesus loved following, who also leaned on his breast at supper, and said: Lord, who is he that shall betray thee?
| פטרוס הביט לאחור וראה שגם התלמיד האהוב על ישוע הולך אחריהם – אותו תלמיד שישב ליד ישוע בסעודה האחרונה ושאל מי מהם עמד להסגירו. |
21 Him therefore when Peter had seen, he saith to Jesus: Lord, and what shall this man do?
| ”מה בקשר אליו, אדוני?“שאל פטרוס. |
22 Jesus saith to him: So I will have him to remain till I come, what is it to thee? follow thou me.
| ישוע השיב:”אם אני רוצה שהוא יישאר בחיים עד בואי, מה זה לך? בוא אתה אחרי.“ |
23 This saying therefore went abroad among the brethren, that that disciple should not die. And Jesus did not say to him: He should not die; but, So I will have him to remain till I come, what is it to thee?
| משום כך התפשטה השמועה בין האחים שהתלמיד הזה לא ימות. אבל למעשה ישוע כלל לא אמר זאת; הוא אמר:”אם אני רוצה שהוא יישאר בחיים עד בואי, מה זה לך?“ |
24 This is that disciple who giveth testimony of these things, and hath written these things; and we know that his testimony is true.
| זהו התלמיד שראה את כל ההתרחשויות האלה, העיד עליהן, וכתב אותן. כולנו יודעים שעדותו אמת. |
25 But there are also many other things which Jesus did; which, if they were written every one, the world itself, I think, would not be able to contain the books that should be written.
| ישוע חולל עוד מעשים נפלאים רבים, אך העולם כולו צר מלהכיל את כל הספרים שהיה אפשר לכתוב עליהם. |
