Job 22
1 Then Eliphaz the Themanite answered, and said:
| ויען אליפז התמני ויאמר |
2 Can man be compared with God, even though he were of perfect knowledge?
| הלאל יסכן-גבר-- כי-יסכן עלימו משכיל |
3 What doth it profit God if thou be just? or what dost thou give him if thy way be unspotted?
| החפץ לשדי כי תצדק ואם-בצע כי-תתם דרכיך |
4 Shall he reprove thee for fear, and come with thee into judgment:
| המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט |
5 And not for thy manifold wickedness, and thy infinite iniquities?
| הלא רעתך רבה ואין-קץ לעונתיך |
6 For thou hast taken away the pledge of thy brethren without cause, and stripped the naked of their clothing.
| כי-תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט |
7 Thou hast not given water to the weary, thou hast withdrawn bread from the hungry.
| לא-מים עיף תשקה ומרעב תמנע-לחם |
8 In the strength of thy arm thou didst possess the land, and being the most mighty thou holdest it.
| ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה |
9 Thou hast sent widows away empty, and the arms of the fatherless thou hast broken in pieces.
| אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא |
10 Therefore art thou surrounded with snares, and sudden fear troubleth thee.
| על-כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם |
11 And didst thou think that thou shouldst not see darkness, and that thou shouldst not be covered with the violence of overflowing waters?
| או-חשך לא-תראה ושפעת-מים תכסך |
12 Dost not thou think that God is higher than heaven, and is elevated above the height of the stars?
| הלא-אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי-רמו |
13 And thou sayst: What doth God know? and he judgeth as it were through a mist.
| ואמרת מה-ידע אל הבעד ערפל ישפוט |
14 The clouds are his covert, and he doth not consider our things, and he walketh about the poles of heaven.
| עבים סתר-לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך |
15 Dost thou desire to keep the path of ages, which wicked men have trodden?
| הארח עולם תשמור-- אשר דרכו מתי-און |
16 Who were taken away before their time, and a flood hath overthrown their foundation.
| אשר-קמטו ולא-עת נהר יוצק יסודם |
17 Who said to God: Depart from us: and looked upon the Almighty as if he could do nothing:
| האמרים לאל סור ממנו ומה-יפעל שדי למו |
18 Whereas he had filled their houses with good things: whose way of thinking be far from me.
| והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני |
19 The just shall see, and shall rejoice, and the innocent shall laugh them to scorn.
| יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג-למו |
20 Is not their exaltation cut down, and hath not fire devoured the remnants of them?
| אם-לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש |
21 Submit thyself then to him, and be at peace: and thereby thou shalt have the best fruits.
| הסכן-נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה |
22 Receive the law of his mouth, and lay up his words in thy heart.
| קח-נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך |
23 If thou wilt return to the Almighty, thou shalt be built up, and shalt put away iniquity far from thy tabernacle.
| אם-תשוב עד-שדי תבנה תרחיק עולה מאהלך |
24 He shall give for earth flint, and for flint torrents of gold.
| ושית-על-עפר בצר ובצור נחלים אופיר |
25 And the Almighty shall be against thy enemies, and silver shall be heaped together for thee.
| והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך |
26 Then shalt thou abound in delights in the Almighty, and shalt lift up thy face to God.
| כי-אז על-שדי תתענג ותשא אל-אלוה פניך |
27 Thou shalt pray to him, and he will hear thee, and thou shalt pay vows.
| תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם |
28 Thou shalt decree a thing, and it I shall come to thee, and light shall shine in thy ways.
| ותגזר-אמר ויקם לך ועל-דרכיך נגה אור |
29 For he that hath been humbled, shall be in glory: and he that shall bow down his eyes, he shall be saved.
| כי-השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע |
30 The innocent shall be saved, and he shall be saved by the cleanness of his hands.
| ימלט אי-נקי ונמלט בבר כפיך |
