Habakkuk 3
1 A PRAYER OF HABACUC THE PROPHET FOR IGNORANCES.
| תפלה לחבקוק הנביא--על שגינות |
2 O Lord, I have heard thy hearing, and was afraid. O Lord, thy work, in the midst of the years bring it to life: In the midst of the years thou shalt make it known: when thou art angry, thou wilt remember mercy.
| יהוה שמעתי שמעך יראתי--יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור |
3 God will come from the south, and the holy one from mount Pharan: His glory covered the heavens, and the earth is full of his praise.
| אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ |
4 His brightness shall be as the light; horns are in his hands: There is his strength hid:
| ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה |
5 Death shall go before his face. And the devil shall go forth before his feet.
| לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו |
6 He stood and measured the earth. He beheld, and melted the nations: and the ancient mountains were crushed to pieces. The hills of the world were bowed down by the journeys of his eternity.
| עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו |
7 I saw the tents of Ethiopia for their iniquity, the curtains of the land of Madian shall be troubled.
| תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין |
8 Wast thou angry, O Lord, with the rivers? or was thy wrath upon the rivers? or thy indignation in the sea? Who will ride upon thy horses: and thy chariots are salvation.
| הבנהרים חרה יהוה--אם בנהרים אפך אם בים עברתך כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה |
9 Thou wilt surely take up thy bow: according to the oaths which thou hast spoken to the tribes. Thou wilt divide the rivers of the earth.
| עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ |
10 The mountains saw thee, and were grieved: the great body of waters passed away. The deep put forth its voice: the deep lifted up its hands.
| ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא |
11 The sun and the moon stood still in their habitation, in the light of thy arrows, they shall go in the brightness of thy glittering spear.
| שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך |
12 In thy anger thou wilt tread the earth under foot: in thy wrath thou wilt astonish the nations.
| בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים |
13 Thou wentest forth for the salvation of thy people: for salvation with thy Christ. Thou struckest the head of the house of the wicked: thou hast laid bare his foundation even to the neck.
| יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה |
14 Thou hast cursed his sceptres, the head of his warriors, them that came out as a whirlwind to scatter me. Their joy was like that of him that devoureth the poor man in secret.
| נקבת במטיו ראש פרזו יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר |
15 Thou madest a way in the sea for thy horses, in the mud of many waters.
| דרכת בים סוסיך חמר מים רבים |
16 I have heard and my bowels were troubled: my lips trembled at the voice. Let rottenness enter into my bones, and swarm under me. That I may rest in the day of tribulation: that I may go up to our people that are girded.
| שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי--יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו |
17 For the fig tree shall not blossom: and there shall be no spring in the vines. The labour of the olive tree shall fail: and the fields shall yield no food: the flock shall be cut off from the fold, and there shall be no herd in the stalls.
| כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים--כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים |
18 But I will rejoice in the Lord: and I will joy in God my Jesus.
| ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי |
19 The Lord God is my strength: and he will make my feet like the feet of harts: and he the conqueror will lead me upon my high places singing psalms.
| יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי |
