Ezekiel 35
1 And the word of the Lord came to me, saying:
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
2 Son of man, set thy face against mount Seir, and prophesy concerning it, and say to it:
| בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו |
3 Thus saith the Lord God: Behold I come against thee, mount Seir, and I will stretch forth my hand upon thee, and I will make thee desolate and waste.
| ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה |
4 I will destroy thy cities, and thou shalt be desolate: and thou shalt know that I am the Lord.
| עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה |
5 Because thou hast been an everlasting enemy, and hast shut up the children of Israel in the hands of the sword in the time of their affliction, in the time of their last iniquity.
| יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב--בעת אידם בעת עון קץ |
6 Therefore as I live, saith the Lord God, I will deliver thee up to blood, and blood shall pursue thee: and whereas thou hast hated blood, blood shall pursue thee.
| לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך |
7 And I will make mount Seir waste and desolate: and I will take away from it him that goeth and him that returneth.
| ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב |
8 And I will fill his mountains with his men that are slain: in thy hills, and in thy valleys, and in thy torrents they shall fall that are slain with the sword.
| ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם |
9 I will make thee everlasting desolations, and thy cities shall not be inhabited: and thou shalt know that I am the Lord God.
| שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה (תשובנה) וידעתם כי אני יהוה |
10 Because thou hast said: The two nations, and the two lands shall be mine, and I will possess them by inheritance: whereas the Lord was there.
| יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה--וירשנוה ויהוה שם היה |
11 Therefore as I live, saith the Lord God, I will do according to thy wrath, and according to thy envy, which thou hast exercised in hatred to them: and I will be made known by them, when I shall have judged thee.
| לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך |
12 And thou shalt know that I the Lord have heard all thy reproaches, that thou hast spoken against the mountains of Israel, saying: They are desolate, they are given to us to consume.
| וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה (שממו) לנו נתנו לאכלה |
13 And you rose up against me with your mouth, and have derogated from me by your words: I have heard them.
| ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי |
14 Thus saith the Lord God: When the whole earth shall rejoice, I will make thee a wilderness.
| כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך |
15 As thou best rejoiced over the inheritance of the house of Israel, because it was laid waste, so will I do to thee: thou shalt be laid waste, O mount Seir, and all Idumea: and they shall know that I am the Lord.
| כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה--כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה |
