Ecclesiastes 12
1 Remember thy Creator in the days of thy youth, before the time of affliction come, and the years draw nigh of which thou shalt say: They please me not:
| וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ |
2 Before the sun, and the light, and the moon, and the stars be darkened, and the clouds return after the rain:
| עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם |
3 When the keepers of the house shall tremble, and the strong men shall stagger, and the grinders shall be idle in a small number, and they that look through the holes shall be darkened:
| ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות |
4 And they shall shut the doors in the street, when the grinder’s voice shall be low, and they shall rise up at the voice of the bird, and all the daughters of music shall grow deaf.
| וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר |
5 And they shall fear high things, and they shall be afraid in the way, the almond tree shall flourish, the locust shall be made fat, and the caper tree shall be destroyed: because man shall go into the house of his eternity, and the mourners shall go round about in the street.
| גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים |
6 Before the silver cord be broken, and the golden fillet shrink back, and the pitcher be crushed at the fountain, and the wheel be broken upon the cistern,
| עד אשר לא ירחק (ירתק) חבל הכסף ותרוץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור |
7 And the dust return into its earth, from whence it was, and the spirit return to God, who gave it.
| וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה |
8 Vanity of vanities, said Ecclesiastes, and all things are vanity.
| הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל |
9 And whereas Ecclesiastes was very wise, he taught the people, and declared the things that he had done: and seeking out, he set forth many parables.
| ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה |
10 He sought profitable words, and wrote words most right, and full of truth.
| בקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת |
11 The words of the wise are as goads, and as nails deeply fastened in, which by the counsel of masters are given from one shepherd.
| דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד |
12 More than these, my son, require not. Of making many books there is no end: and much study is an affliction of the flesh.
| ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר |
13 Let us all hear together the conclusion of the discourse. Fear God, and keep his commandments: for this is all man:
| סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם |
14 And all things that are done, God will bring into judgment for every error, whether it be good or evil.
| כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע |
