2 Corinthians 6
1 And we helping do exhort you, that you receive not the grace of God in vain.
| כעוזרי אלוהים אנו מתחננים לפניכם לא להזניח את חסד אלוהים שקיבלתם; אל תבזבזו את טובו וחסדו של אלוהים! |
2 For he saith: In an accepted time have I heard thee; and in the day of salvation have I helped thee. Behold, now is the acceptable time; behold, now is the day of salvation.
| כי הוא אומר:”בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך“. עתה עת רצון והיום יום ישועה! |
3 Giving no offence to any man, that our ministry be not blamed:
| אנו משתדלים לא להיות מכשול לאיש, כדי שלא יטילו דופי בעבודתנו. |
4 But in all things let us exhibit ourselves as the ministers of God, in much patience, in tribulation, in necessities, in distresses,
| אדרבא, בכל מעשינו אנו משתדלים להראות שאנו משרתי אלוהים. בסבלנות רבה אנו נושאים סבל, צרות ומצוקות. |
5 In stripes, in prisons, in seditions, in labours, in watchings, in fastings,
| הוכינו, הושלכנו לכלא, נמסרנו לידי המון זועם; עמלנו עד אפיסת כוחות, לא אכלנו ולא ישנו. |
6 In chastity, in knowledge, in longsuffering, in sweetness, in the Holy Ghost, in charity unfeigned,
| הוכחנו שאנו משרתי אלוהים בחיינו הטהורים, בהבנתנו את הבשורה, בסבלנותנו, בנדיבות לבנו, באהבתנו הכנה, ברוח הקודש הממלא אותנו, |
7 In the word of truth, in the power of God; by the armour of justice on the right hand and on the left;
| בדבר האמת שבפינו ובגבורת אלוהים. אנו חמושים בנשק הצדקה להגנה ולהתקפה. |
8 By honour and dishonour, by evil report and good report; as deceivers, and yet true; as unknown, and yet known;
| אנו שומרים על נאמנותנו לאדון אם מכבדים אותנו ואם בזים לנו, אם מבקרים או משבחים אותנו. אנו כנים וישרים אך נחשבים לשקרנים. |
9 As dying, and behold we live; as chastised, and not killed;
| העולם מתעלם מאתנו, אך רבים מכירים אותנו; אנו קרובים למוות, ובכל זאת חיים. נפצענו אך לא מתנו. |
10 As sorrowful, yet always rejoicing; as needy, yet enriching many; as having nothing, and possessing all things.
| לבנו מלא צער, ובכל זאת אנו שמחים באדון. אנו אמנם עניים, אך מעשירים אנשים רבים במתנות רוחניות. אנו חסרי־כל אך נהנים מן הכול. |
11 Our mouth is open to you, O ye Corinthians, our heart is enlarged.
| הו, ידידי הקורינתיים, דיברתי אליכם בכנות ופתחתי לפניכם את לבי. |
12 You are not straitened in us, but in your own bowels you are straitened.
| לא סגרתי את לבי בפניכם; אתם סגרתם את לבכם בפני! |
13 But having the same recompense, (I speak as to my children, ) be you also enlarged.
| אני פונה אליכם עתה כאל בני: אנא, פתחו לנו את לבכם והיענו לאהבתנו. |
14 Bear not the yoke with unbelievers. For what participation hath justice with injustice? Or what fellowship hath light with darkness?
| אל תיכנסו לשותפות עם אלה שאינם אוהבים את האדון, שכן מה המשותף לאנשי אלוהים ולאנשי חטא? כיצד יכול האור לחיות עם החושך? |
15 And what concord hath Christ with Belial? Or what part hath the faithful with the unbeliever?
| איזו הסכמה יכולה להיות בין המשיח לבין השטן? כיצד יכול המאמין להיות שותף ללא־מאמין? |
16 And what agreement hath the temple of God with idols? For you are the temple of the living God; as God saith: I will dwell in them, and walk among them; and I will be their God, and they shall be my people.
| איזה קשר יש להיכל אלוהים עם האלילים? הלא אתם היכל אלוהים, משכן אלוהים חיים, שכן הוא עצמו אמר:”ונתתי משכני בתוככם … והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלוהים ואתם תהיו לי לעם“. |
17 Wherefore, Go out from among them, and be ye separate, saith the Lord, and touch not the unclean thing:
| על כן אמר ה׳:”צאו מתוכם והברו, נאום ה׳, וטמא אל תיגעו ואני אקבץ אתכם. |
18 And I will receive you; and I will be a Father to you; and you shall be my sons and daughters, saith the Lord Almighty.
| והייתי לכם לאב ואתם תהיו לי לבנים ולבנות, נאום ה׳ צבאות.“ |
