Song of Solomon 5
1 I am come into my garden, my sister, [my] spouse; I have gathered my myrrh with my spice; I have eaten my honeycomb with my honey; I have drunk my wine with my milk. Eat, O friends; drink, yea, drink abundantly, beloved ones!
| באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים׃ |
2 I slept, but my heart was awake. The voice of my beloved! he knocketh: Open to me, my sister, my love, my dove, mine undefiled; For my head is filled with dew, My locks with the drops of the night.
| אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה׃ |
3 — I have put off my tunic, how should I put it on? I have washed my feet, how should I pollute them? —
| פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם׃ |
4 My beloved put in his hand by the hole [of the door]; And my bowels yearned for him.
| דודי שלח ידו מן החר ומעי המו עליו׃ |
5 I rose up to open to my beloved; And my hands dropped with myrrh, And my fingers with liquid myrrh, Upon the handles of the lock.
| קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול׃ |
6 I opened to my beloved; But my beloved had withdrawn himself; he was gone: My soul went forth when he spoke. I sought him, but I found him not; I called him, but he gave me no answer.
| פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני׃ |
7 The watchmen that went about the city found me; They smote me, they wounded me; The keepers of the walls took away my veil from me.
| מצאני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שמרי החמות׃ |
8 I charge you, daughters of Jerusalem, If ye find my beloved, ...What will ye tell him? — That I am sick of love.
| השבעתי אתכם בנות ירושלם אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני׃ |
9 What is thy beloved more than [another] beloved, Thou fairest among women? What is thy beloved more than [another] beloved, That thou dost so charge us?
| מה דודך מדוד היפה בנשים מה דודך מדוד שככה השבעתנו׃ |
10 My beloved is white and ruddy, The chiefest among ten thousand.
| דודי צח ואדום דגול מרבבה׃ |
11 His head is [as] the finest gold; His locks are flowing, black as the raven;
| ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב׃ |
12 His eyes are like doves by the water-brooks, Washed with milk, fitly set;
| עיניו כיונים על אפיקי מים רחצות בחלב ישבות על מלאת׃ |
13 His cheeks are as a bed of spices, raised beds of sweet plants; His lips lilies, dropping liquid myrrh.
| לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים נטפות מור עבר׃ |
14 His hands gold rings, set with the chrysolite; His belly is bright ivory, overlaid [with] sapphires;
| ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים׃ |
15 His legs, pillars of marble, set upon bases of fine gold: His bearing as Lebanon, excellent as the cedars;
| שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני פז מראהו כלבנון בחור כארזים׃ |
16 His mouth is most sweet: Yea, he is altogether lovely. This is my beloved, yea, this is my friend, O daughters of Jerusalem.
| חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם׃ |
