Romans 6
1 What then shall we say? Should we continue in sin that grace may abound?
| אם כן, האם נמשיך לחטוא כדי שאלוהים יגלה כלפינו יותר חסד ורחמים? |
2 Far be the thought. We who have died to sin, how shall we still live in it?
| חס וחלילה! כיצד נוכל להמשיך לחטוא? הרי מתנו לגבי החטא! |
3 Are you ignorant that we, as many as have been baptised unto Christ Jesus, have been baptised unto his death?
| או שמא אינכם יודעים כי כאשר אנו נטבלים (במים) כביטוי לאמונתנו במשיח, אנו משתתפים סמלית במותו? |
4 We have been buried therefore with him by baptism unto death, in order that, even as Christ has been raised up from among [the] dead by the glory of the Father, so we also should walk in newness of life.
| האופי הישן והחוטא שלנו מת ונקבר עם המשיח בטבילה, וכשם שהמשיח קם לתחייה מן המתים, בגבורת אלוהים, כך גם אנחנו קמנו לחיים חדשים לגמרי. |
5 For if we are become identified with [him] in the likeness of his death, so also we shall be of [his] resurrection;
| שהרי אם השתתפנו במותו, נשתתף גם בתחייתו. |
6 knowing this, that our old man has been crucified with [him], that the body of sin might be annulled, that we should no longer serve sin.
| ואל נשכח כי תשוקותינו הרעות והישנות נצלבו והומתו עם המשיח, כדי שגופנו שוב לא ישמש מכשיר ביד החטא, וכדי ששוב לא נהיה משועבדים לחטא. |
7 For he that has died is justified from sin.
| כי אדם מת הוא חופשי ומשוחרר משליטת החטא. |
8 Now if we have died with Christ, we believe that we shall also live with him,
| מאחר שהאדם הישן שבתוכנו מת עם המשיח, אנו יודעים שגם נקום לתחייה עמו וניקח חלק בחייו החדשים. |
9 knowing that Christ having been raised up from among [the] dead dies no more: death has dominion over him no more.
| אנחנו בטוחים כי לאחר שהמשיח קם לתחייה מן המתים, הוא שוב לא ימות לעולם; למוות כבר אין שליטה עליו! |
10 For in that he has died, he has died to sin once for all; but in that he lives, he lives to God.
| המשיח מת לגבי החטא פעם אחת ולתמיד, ואילו עתה הוא חי לנצח למען אלוהים. |
11 So also ye, reckon yourselves dead to sin and alive to God in Christ Jesus.
| כך צריכים גם אנחנו לחשוב את עצמנו מתים לגבי החטא, וחיים על־ידי המשיח למען אלוהים. |
12 Let not sin therefore reign in your mortal body to obey its lusts.
| אם כן, שוב אל תניחו לחטא לשלוט בגופכם החלש; אל תיכנעו לפיתוייו של החטא ולתשוקותיו. |
13 Neither yield your members instruments of unrighteousness to sin, but yield yourselves to God as alive from among [the] dead, and your members instruments of righteousness to God.
| אל תניחו לאף איבר בגופכם לשמש כלי רשע ביד החטא, אלא מסרו את כל כולכם לאלוהים, כי קמתם לתחייה מן המתים, ואלוהים רוצה להשתמש בגופכם למטרותיו הנעלות. |
14 For sin shall not have dominion over you, for ye are not under law but under grace.
| החטא שוב לא ישלוט בכם, מכיוון שאינכם כפופים לתורה, ואתם חופשיים ונהנים מטובו וחסדו של אלוהים. |
15 What then? should we sin because we are not under law but under grace? Far be the thought.
| האם נמשיך לחטוא משום שאיננו כפופים לתורה, אלא נמצאים תחת חסדו של אלוהים? חס וחלילה! |
16 Know ye not that to whom ye yield yourselves bondmen for obedience, ye are bondmen to him whom ye obey, whether of sin unto death, or of obedience unto righteousness?
| האם אינכם יודעים שאתם רשאים לבחור את אדונכם? אתם יכולים לבחור להשתעבד לחטא הגורר אחריו מוות, או להשתעבד למשמעת ולציות המזכים ומצדיקים אתכם בעיני אלוהים. למי שתמסרו את עצמכם הוא יהיה אדונכם ואתם תהיו עבדיו. |
17 But thanks [be] to God, that ye were bondmen of sin, but have obeyed from the heart the form of teaching into which ye were instructed.
| אבל תודה לאל על כך שלמרות שפעם בחרתם להיות עבדים לחטא, עכשיו אתם שומעים בכל לבכם למה שאלוהים מלמד אתכם. |
18 Now, having got your freedom from sin, ye have become bondmen to righteousness.
| לאחר שהשתחררתם מהשעבוד לאדונכם הקודם – החטא, השתעבדתם לאדונכם החדש – הצדקה. |
19 I speak humanly on account of the weakness of your flesh. For even as ye have yielded your members in bondage to uncleanness and to lawlessness unto lawlessness, so now yield your members in bondage to righteousness unto holiness.
| אני משתמש בדימוי של עבד ואדון, משום שכך קל יותר להבין. כשם שבעבר העמדתם את גופכם לרשות החטא והטומאה, כך העמידו עתה את גופכם לשירות הצדקה והמעשים הטובים. |
20 For when ye were bondmen of sin ye were free from righteousness.
| כשהייתם עבדים לחטא לא הקדשתם מחשבה רבה לעשיית מעשים טובים, |
21 What fruit therefore had ye then in the things of which ye are now ashamed? for the end of them [is] death.
| ומה היו התוצאות? מחרידות! כן, התוצאות היו נוראות כל־כך, עד כי עכשיו אתם מתביישים אף לחשוב על מה שנהגתם לעשות, כי כל המעשים האלה גוררים מוות. |
