Psalms 94
1 O God of vengeances, Jehovah, God of vengeances, shine forth;
| אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע׃ |
2 Lift up thyself, thou judge of the earth, render the reward to the proud.
| הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים׃ |
3 How long shall the wicked, O Jehovah, how long shall the wicked triumph?
| עד מתי רשעים יהוה עד מתי רשעים יעלזו׃ |
4 [How long] shall they utter [and] speak insolence — all the workers of iniquity boast themselves?
| יביעו ידברו עתק יתאמרו כל פעלי און׃ |
5 They crush thy people, O Jehovah, and afflict thine inheritance;
| עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו׃ |
6 They slay the widow and the stranger, and murder the fatherless,
| אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו׃ |
7 And say, Jah will not see, neither will the God of Jacob regard [it].
| ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב׃ |
8 Understand, ye brutish among the people; and ye fools, when will ye be wise?
| בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו׃ |
9 He that planted the ear, shall he not hear? He that formed the eye, shall he not see?
| הנטע אזן הלא ישמע אם יצר עין הלא יביט׃ |
10 He that instructeth the nations, shall not he correct — he that teacheth man knowledge?
| היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת׃ |
11 Jehovah knoweth the thoughts of man, that they are vanity.
| יהוה ידע מחשבות אדם כי המה הבל׃ |
12 Blessed is the man whom thou chastenest, O Jah, and whom thou teachest out of thy law;
| אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו׃ |
13 That thou mayest give him rest from the days of evil, until the pit be digged for the wicked.
| להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשע שחת׃ |
14 For Jehovah will not cast off his people, neither will he forsake his inheritance;
| כי לא יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב׃ |
15 For judgment shall return unto righteousness, and all the upright in heart shall follow it.
| כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב׃ |
16 Who will rise up for me against the evil-doers? who will stand for me against the workers of iniquity?
| מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פעלי און׃ |
17 If Jehovah had not been my help, my soul had almost dwelt in silence.
| לולי יהוה עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי׃ |
18 When I said, My foot slippeth, thy loving-kindness, O Jehovah, held me up.
| אם אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני׃ |
19 In the multitude of my anxious thoughts within me thy comforts have delighted my soul.
| ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי׃ |
20 Shall the throne of wickedness be united to thee, which frameth mischief into a law?
| היחברך כסא הוות יצר עמל עלי חק׃ |
21 They band together against the soul of the righteous, and condemn innocent blood.
| יגודו על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו׃ |
22 But Jehovah will be my high tower; and my God the rock of my refuge.
| ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי׃ |
23 And he will bring upon them their iniquity, and will cut them off in their own evil: Jehovah our God will cut them off.
| וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו׃ |
