Psalms 88
1 A Song, a Psalm for the sons of Korah. To the chief Musician. Upon Mahalath Leannoth. An instruction. Of Heman the Ezrahite. Jehovah, God of my salvation, I have cried by day [and] in the night before thee.
| שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי יהוה אלהי ישועתי יום צעקתי בלילה נגדך׃ |
2 Let my prayer come before thee; incline thine ear unto my cry.
| תבוא לפניך תפלתי הטה אזנך לרנתי׃ |
| כי שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו׃ (Sheol h7585) |
4 I am reckoned with them that go down into the pit; I am as a man that hath no strength:
| נחשבתי עם יורדי בור הייתי כגבר אין איל׃ |
5 Prostrate among the dead, like the slain that lie in the grave; whom thou rememberest no more, and who are cut off from thy hand.
| במתים חפשי כמו חללים שכבי קבר אשר לא זכרתם עוד והמה מידך נגזרו׃ |
6 Thou hast laid me in the lowest pit, in dark places, in the deeps.
| שתני בבור תחתיות במחשכים במצלות׃ |
7 Thy fury lieth hard upon me, and thou hast afflicted [me] with all thy waves. (Selah)
| עלי סמכה חמתך וכל משבריך ענית סלה׃ |
8 Thou hast put my familiar friends far from me; thou hast made me an abomination unto them: I am shut up, and I cannot come forth.
| הרחקת מידעי ממני שתני תועבות למו כלא ולא אצא׃ |
9 Mine eye consumeth by reason of affliction. Upon thee, Jehovah, have I called every day; I have stretched out my hands unto thee.
| עיני דאבה מני עני קראתיך יהוה בכל יום שטחתי אליך כפי׃ |
10 Wilt thou do wonders to the dead? shall the shades arise and praise thee? (Selah)
| הלמתים תעשה פלא אם רפאים יקומו יודוך סלה׃ |
11 Shall thy loving-kindness be declared in the grave? thy faithfulness in Destruction?
| היספר בקבר חסדך אמונתך באבדון׃ |
12 Shall thy wonders be known in the dark? and thy righteousness in the land of forgetfulness?
| היודע בחשך פלאך וצדקתך בארץ נשיה׃ |
13 But as for me, Jehovah, I cry unto thee, and in the morning my prayer cometh before thee.
| ואני אליך יהוה שועתי ובבקר תפלתי תקדמך׃ |
14 Why, O Jehovah, castest thou off my soul? [why] hidest thou thy face from me?
| למה יהוה תזנח נפשי תסתיר פניך ממני׃ |
15 I am afflicted and expiring from my youth up; I suffer thy terrors, [and] I am distracted.
| עני אני וגוע מנער נשאתי אמיך אפונה׃ |
16 Thy fierce anger hath gone over me; thy terrors have brought me to nought:
| עלי עברו חרוניך בעותיך צמתותני׃ |
17 They have surrounded me all the day like water; they have compassed me about together.
| סבוני כמים כל היום הקיפו עלי יחד׃ |
18 Lover and associate hast thou put far from me: my familiar friends are darkness.
| הרחקת ממני אהב ורע מידעי מחשך׃ |
