Psalms 79
1 A Psalm of Asaph. O God, the nations are come into thine inheritance: thy holy temple have they defiled; they have laid Jerusalem in heaps.
| מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך שמו את ירושלם לעיים׃ |
2 The dead bodies of thy servants have they given to be meat unto the fowl of the heavens, the flesh of thy saints unto the beasts of the earth:
| נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ׃ |
3 Their blood have they shed like water round about Jerusalem, and there was none to bury [them].
| שפכו דמם כמים סביבות ירושלם ואין קובר׃ |
4 We are become a reproach to our neighbours, a mockery and a derision to them that are round about us.
| היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃ |
5 How long, O Jehovah? wilt thou be angry for ever? Shall thy jealousy burn like fire?
| עד מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו אש קנאתך׃ |
6 Pour out thy fury upon the nations that have not known thee, and upon the kingdoms that call not upon thy name:
| שפך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו׃ |
7 For they have devoured Jacob, and laid waste his habitation.
| כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו׃ |
8 Remember not against us the iniquities of [our] forefathers; let thy tender mercies speedily come to meet us: for we are brought very low.
| אל תזכר לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד׃ |
9 Help us, O God of our salvation, because of the glory of thy name; and deliver us, and forgive our sins, for thy name's sake.
| עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך׃ |
10 Wherefore should the nations say, Where is their God? Let the avenging of the blood of thy servants that is shed be known among the nations in our sight.
| למה יאמרו הגוים איה אלהיהם יודע בגיים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך׃ |
11 Let the groaning of the prisoner come before thee; according to the greatness of thine arm, preserve those that are appointed to die;
| תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך הותר בני תמותה׃ |
12 And render unto our neighbours, sevenfold into their bosom, their reproach, wherewith they have reproached thee, O Lord.
| והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני׃ |
13 And we, thy people and the sheep of thy pasture, will give thanks unto thee for ever; we will shew forth thy praise from generation to generation.
| ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדר ודר נספר תהלתך׃ |
