Psalms 73
1 A Psalm of Asaph. Truly God is good to Israel, to such as are of a pure heart.
| מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב׃ |
2 But as for me, my feet were almost gone, my steps had well nigh slipped;
| ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃ |
3 For I was envious at the arrogant, seeing the prosperity of the wicked.
| כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃ |
4 For they have no pangs in their death, and their body is well nourished;
| כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃ |
5 They have not the hardships of mankind, neither are they plagued like [other] men:
| בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃ |
6 Therefore pride encompasseth them as a neck-chain, violence covereth them [as] a garment;
| לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃ |
7 Their eyes stand out from fatness, they exceed the imaginations of their heart:
| יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃ |
8 They mock and speak wickedly of oppression, they speak loftily:
| ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃ |
9 They set their mouth in the heavens, and their tongue walketh through the earth.
| שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃ |
10 Therefore his people turn hither, and waters in fulness are wrung out to them.
| לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃ |
11 And they say, How can God know, and is there knowledge in the Most High?
| ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃ |
12 Behold, these are the wicked, and they prosper in the world: they heap up riches.
| הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃ |
13 Truly have I purified my heart in vain, and washed my hands in innocency:
| אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃ |
14 For all the day have I been plagued, and chastened every morning.
| ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃ |
15 If I said, I will speak thus, behold, I should be faithless to the generation of thy children.
| אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃ |
16 When I thought to be able to know this, it was a grievous task in mine eyes;
| ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃ |
17 Until I went into the sanctuaries of God; [then] understood I their end.
| עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם׃ |
18 Truly thou settest them in slippery places, thou castest them down in ruins.
| אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃ |
19 How are they suddenly made desolate! they pass away, consumed with terrors.
| איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃ |
20 As a dream, when one awaketh, wilt thou, Lord, on arising despise their image.
| כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃ |
21 When my heart was in a ferment, and I was pricked in my reins,
| כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃ |
22 Then I was brutish and knew nothing; I was [as] a beast with thee.
| ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃ |
23 Nevertheless I am continually with thee: thou hast holden my right hand;
| ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃ |
24 Thou wilt guide me by thy counsel, and after the glory, thou wilt receive me.
| בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃ |
25 Whom have I in the heavens? and there is none upon earth I desire beside thee.
| מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃ |
26 My flesh and my heart faileth: God is the rock of my heart and my portion for ever.
| כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃ |
27 For behold, they that are far from thee shall perish; thou destroyest every one that goeth a whoring from thee.
| כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃ |
28 But as for me, it is good for me to draw near to God: I have put my trust in the Lord Jehovah, that I may declare all thy works.
| ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃ |
