Psalms 69
1 To the chief Musician. Upon Shoshannim. [A Psalm] of David. Save me, O God; for the waters are come in unto [my] soul.
| למנצח על-שושנים לדוד ב הושיעני אלהים-- כי באו מים עד-נפש |
2 I sink in deep mire, where there is no standing; I am come into the depths of waters, and the flood overfloweth me.
| טבעתי ביון מצולה-- ואין מעמד באתי במעמקי-מים ושבלת שטפתני |
3 I am weary with my crying, my throat is parched; mine eyes fail while I wait for my God.
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני--מיחל לאלהי |
4 They that hate me without a cause are more than the hairs of my head; they that would destroy me, being mine enemies wrongfully, are mighty: then I restored that which I took not away.
| רבו משערות ראשי-- שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר-- אשר לא-גזלתי אז אשיב |
5 Thou, O God, knowest my foolishness, and my trespasses are not hidden from thee.
| אלהים--אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא-נכחדו |
6 Let not them that wait on thee, Lord, Jehovah of hosts, be ashamed through me; let not those that seek thee be confounded through me, O God of Israel.
| אל-יבשו בי קויך-- אדני יהוה צבאות אל-יכלמו בי מבקשיך-- אלהי ישראל |
7 Because for thy sake I have borne reproach; confusion hath covered my face.
| כי-עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני |
8 I am become a stranger unto my brethren, and an alien unto my mother's sons;
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי |
9 For the zeal of thy house hath devoured me, and the reproaches of them that reproach thee have fallen upon me.
| כי-קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי |
10 And I wept, my soul was fasting: that also was to my reproach; —
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי |
11 And I made sackcloth my garment: then I became a proverb to them.
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל |
12 They that sit in the gate talk of me, and [I am] the song of the drunkards.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר |
13 But as for me, my prayer is unto thee, Jehovah, in an acceptable time: O God, in the abundance of thy loving-kindness answer me, according to the truth of thy salvation:
| ואני תפלתי-לך יהוה עת רצון-- אלהים ברב-חסדך ענני באמת ישעך |
14 Deliver me out of the mire, let me not sink; let me be delivered from them that hate me, and out of the depths of waters.
| הצילני מטיט ואל-אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים |
15 Let not the flood of waters overflow me, neither let the deep swallow me up; and let not the pit shut its mouth upon me.
| אל-תשטפני שבלת מים-- ואל-תבלעני מצולה ואל-תאטר-עלי באר פיה |
16 Answer me, O Jehovah; for thy loving-kindness is good: according to the abundance of thy tender mercies, turn toward me;
| ענני יהוה כי-טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי |
17 And hide not thy face from thy servant, for I am in trouble: answer me speedily.
| ואל-תסתר פניך מעבדך כי-צר-לי מהר ענני |
18 Draw nigh unto my soul, be its redeemer; ransom me because of mine enemies.
| קרבה אל-נפשי גאלה למען איבי פדני |
19 Thou knowest my reproach, and my shame, and my dishonour: mine adversaries are all before thee.
| אתה ידעת--חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל-צוררי |
20 Reproach hath broken my heart, and I am overwhelmed: and I looked for sympathy, but there was none; and for comforters, but I found none.
| חרפה שברה לבי-- ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי |
21 Yea, they gave me gall for my food, and in my thirst they gave me vinegar to drink.
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ |
22 Let their table become a snare before them, and their very welfare a trap;
| יהי-שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש |
23 Let their eyes be darkened, that they see not, and make their loins continually to shake.
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד |
24 Pour out thine indignation upon them, and let the fierceness of thine anger take hold of them.
| שפך-עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם |
25 Let their habitation be desolate; let there be no dweller in their tents.
| תהי-טירתם נשמה באהליהם אל-יהי ישב |
26 For they persecute him whom thou hast smitten, and they talk for the sorrow of those whom thou hast wounded.
| כי-אתה אשר-הכית רדפו ואל-מכאוב חלליך יספרו |
27 Add iniquity unto their iniquity, and let them not come into thy righteousness.
| תנה-עון על-עונם ואל-יבאו בצדקתך |
28 Let them be blotted out of the book of life, and not be written with the righteous.
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל-יכתבו |
29 But I am afflicted and sorrowful: let thy salvation, O God, set me secure on high.
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני |
30 I will praise the name of God with a song, and will magnify him with thanksgiving;
| אהללה שם-אלהים בשיר ואגדלנו בתודה |
31 And it shall please Jehovah more than an ox, — a bullock with horns and cloven hoofs.
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס |
32 The meek shall see it, they shall be glad; ye that seek God, your heart shall live.
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם |
33 For Jehovah heareth the needy, and despiseth not his prisoners.
| כי-שמע אל-אביונים יהוה ואת-אסיריו לא בזה |
34 Let heavens and earth praise him; the seas, and everything that moveth therein.
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל-רמש בם |
35 For God will save Zion, and will build the cities of Judah; and they shall dwell there, and possess it:
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה |
36 And the seed of his servants shall inherit it, and they that love his name shall dwell therein.
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו-בה |
