Psalms 44
1 To the chief Musician. Of the sons of Korah. An instruction. O God, with our ears have we heard, our fathers have told us, the work thou wroughtest in their days, in the days of old:
| למנצח לבני-קרח משכיל ב אלהים באזנינו שמענו-- אבותינו ספרו-לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם |
2 Thou, by thy hand, didst dispossess the nations, but them thou didst plant; thou didst afflict the peoples, but them didst thou cause to spread out.
| אתה ידך גוים הורשת-- ותטעם תרע לאמים ותשלחם |
3 For not by their own sword did they take possession of the land, neither did their own arm save them; but thy right hand, and thine arm, and the light of thy countenance, because thou hadst delight in them.
| כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא-הושיעה-למו כי-ימינך וזרועך ואור פניך-- כי רציתם |
4 Thou thyself art my king, O God: command deliverance for Jacob.
| אתה-הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב |
5 Through thee will we push down our adversaries; through thy name will we tread them under that rise up against us.
| בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו |
6 For I will not put confidence in my bow, neither shall my sword save me.
| כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני |
7 For thou hast saved us from our adversaries, and hast put them to shame that hate us.
| כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות |
8 In God will we boast all the day, and we will praise thy name for ever. (Selah)
| באלהים הללנו כל-היום ושמך לעולם נודה סלה |
9 But thou hast cast off, and put us to confusion, and dost not go forth with our armies;
| אף-זנחת ותכלימנו ולא-תצא בצבאותינו |
10 Thou hast made us to turn back from the adversary, and they that hate us spoil for themselves;
| תשיבנו אחור מני-צר ומשנאינו שסו למו |
11 Thou hast given us over like sheep [appointed] for meat, and hast scattered us among the nations;
| תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו |
12 Thou hast sold thy people for nought, and hast not increased [thy wealth] by their price;
| תמכר-עמך בלא-הון ולא-רבית במחיריהם |
13 Thou makest us a reproach to our neighbours, a mockery and a derision for them that are round about us;
| תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו |
14 Thou makest us a byword among the nations, a shaking of the head among the peoples.
| תשימנו משל בגוים מנוד-ראש בלאמים |
15 All the day my confusion is before me, and the shame of my face hath covered me,
| כל-היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני |
16 Because of the voice of him that reproacheth and blasphemeth; by reason of the enemy and the avenger.
| מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם |
17 All this is come upon us; yet have we not forgotten thee, neither have we dealt falsely against thy covenant:
| כל-זאת באתנו ולא שכחנוך ולא-שקרנו בבריתך |
18 Our heart is not turned back, neither have our steps declined from thy path;
| לא-נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך |
19 Though thou hast crushed us in the place of jackals, and covered us with the shadow of death.
| כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות |
20 If we had forgotten the name of our God, and stretched out our hands to a strange god,
| אם-שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר |
21 Would not God search this out? for he knoweth the secrets of the heart.
| הלא אלהים יחקר-זאת כי-הוא ידע תעלמות לב |
22 But for thy sake are we killed all the day long; we are reckoned as sheep for slaughter.
| כי-עליך הרגנו כל-היום נחשבנו כצאן טבחה |
23 Awake, why sleepest thou, Lord? arise, cast [us] not off for ever.
| עורה למה תישן אדני הקיצה אל-תזנח לנצח |
24 Wherefore hidest thou thy face, [and] forgettest our affliction and our oppression?
| למה-פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו |
25 For our soul is bowed down to the dust; our belly cleaveth unto the earth.
| כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו |
26 Rise up for our help, and redeem us for thy loving-kindness' sake.
| קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך |
