Psalms 2

1 Why are the nations in tumultuous agitation, and [why] do the peoples meditate a vain thing?

למה רגשו גוים ולאמים יהגו-ריק

2 The kings of the earth set themselves, and the princes plot together, against Jehovah and against his anointed:

יתיצבו מלכי-ארץ-- ורוזנים נוסדו-יחד על-יהוה ועל-משיחו

3 Let us break their bonds asunder, and cast away their cords from us!

ננתקה את-מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו

4 He that dwelleth in the heavens shall laugh, the Lord shall have them in derision.

יושב בשמים ישחק אדני ילעג-למו

5 Then will he speak to them in his anger, and in his fierce displeasure will he terrify them:

אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו

6 And I have anointed my king upon Zion, the hill of my holiness.

ואני נסכתי מלכי על-ציון הר-קדשי

7 I will declare the decree: Jehovah hath said unto me, Thou art my Son; I this day have begotten thee.

אספרה אל-חק יהוה אמר אלי בני אתה--אני היום ילדתיך

8 Ask of me, and I will give thee nations for an inheritance, and for thy possession the ends of the earth:

שאל ממני--ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי-ארץ

9 Thou shalt break them with a sceptre of iron, as a potter's vessel thou shalt dash them in pieces.

תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם

10 And now, O kings, be ye wise, be admonished, ye judges of the earth.

ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ

11 Serve Jehovah with fear, and rejoice with trembling.

עבדו את-יהוה ביראה וגילו ברעדה

12 Kiss the Son, lest he be angry, and ye perish in the way, though his anger burn but a little. Blessed are all who have their trust in him.

נשקו-בר פן-יאנף ותאבדו דרך-- כי-יבער כמעט אפו אשרי כל-חוסי בו