Psalms 137

1 By the rivers of Babylon, there we sat down; yea, we wept when we remembered Zion.

על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃

2 We hanged our harps upon the willows in the midst thereof.

על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃

3 For there they that carried us away captive required of us a song; and they that made us wail [required] mirth, [saying, ] Sing us [one] of the songs of Zion.

כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃

4 How should we sing a song of Jehovah's upon a foreign soil?

איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃

5 If I forget thee, Jerusalem, let my right hand forget [its skill];

אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃

6 If I do not remember thee, let my tongue cleave to my palate: if I prefer not Jerusalem above my chief joy.

תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃

7 Remember, O Jehovah, against the sons of Edom, the day of Jerusalem; who said, Lay [it] bare, Lay [it] bare, down to its foundation!

זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃

8 Daughter of Babylon, who art to be laid waste, happy he that rendereth unto thee that which thou hast meted out to us.

בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃

9 Happy he that taketh and dasheth thy little ones against the rock.

אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃