Psalms 10
1 Why, Jehovah, standest thou afar off? [Why] hidest thou thyself in times of distress?
| למה יהוה תעמד ברחוק תעלים לעתות בצרה׃ |
2 The wicked, in his pride, doth hotly pursue the afflicted. They shall be taken in the devices that they have imagined.
| בגאות רשע ידלק עני יתפשו במזמות זו חשבו׃ |
3 For the wicked boasteth of his soul's desire, and he blesseth the covetous; he contemneth Jehovah.
| כי הלל רשע על תאות נפשו ובצע ברך נאץ יהוה׃ |
4 The wicked [saith], in the haughtiness of his countenance, He doth not search out: all his thoughts are, There is no God!
| רשע כגבה אפו בל ידרש אין אלהים כל מזמותיו׃ |
5 His ways always succeed; thy judgments are far above out of his sight; [as for] all his adversaries, he puffeth at them.
| יחילו דרכו בכל עת מרום משפטיך מנגדו כל צורריו יפיח בהם׃ |
6 He saith in his heart, I shall not be moved; from generation to generation I shall be in no adversity.
| אמר בלבו בל אמוט לדר ודר אשר לא ברע׃ |
7 His mouth is full of cursing, and deceit, and oppression; under his tongue is mischief and iniquity.
| אלה פיהו מלא ומרמות ותך תחת לשונו עמל ואון׃ |
8 He sitteth in the lurking-places of the villages; in the secret places doth he slay the innocent: his eyes watch for the wretched.
| ישב במארב חצרים במסתרים יהרג נקי עיניו לחלכה יצפנו׃ |
9 He lieth in wait secretly, like a lion in his thicket; he lieth in wait to catch the afflicted: he doth catch the afflicted, drawing him into his net.
| יארב במסתר כאריה בסכה יארב לחטוף עני יחטף עני במשכו ברשתו׃ |
10 He croucheth, he boweth down, that the wretched may fall by his strong ones.
| ודכה ישח ונפל בעצומיו חלכאים׃ |
11 He saith in his heart, God hath forgotten, he hideth his face, he will never see [it].
| אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל ראה לנצח׃ |
12 Arise, Jehovah; O God, lift up thy hand: forget not the afflicted.
| קומה יהוה אל נשא ידך אל תשכח עניים׃ |
13 Wherefore doth the wicked contemn God? He hath said in his heart, Thou wilt not require [it].
| על מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש׃ |
14 Thou hast seen [it], for thou thyself beholdest trouble and vexation, to requite by thy hand. The wretched committeth himself unto thee; thou hast been the helper of the fatherless.
| ראתה כי אתה עמל וכעס תביט לתת בידך עליך יעזב חלכה יתום אתה היית עוזר׃ |
15 Break thou the arm of the wicked, and as for the evil man, seek out his wickedness [till] thou find none.
| שבר זרוע רשע ורע תדרוש רשעו בל תמצא׃ |
16 Jehovah is King for ever and ever: the nations have perished out of his land.
| יהוה מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו׃ |
17 Jehovah, thou hast heard the desire of the meek, thou hast established their heart: thou causest thine ear to hear,
| תאות ענוים שמעת יהוה תכין לבם תקשיב אזנך׃ |
18 To do justice to the fatherless and the oppressed one, that the man of the earth may terrify no more.
| לשפט יתום ודך בל יוסיף עוד לערץ אנוש מן הארץ׃ |
