Proverbs 27
1 Boast not thyself of to-morrow, for thou knowest not what a day will bring forth.
| אל-תתהלל ביום מחר כי לא-תדע מה-ילד יום |
2 Let another praise thee, and not thine own mouth; a stranger, and not thine own lips.
| יהללך זר ולא-פיך נכרי ואל-שפתיך |
3 A stone is heavy, and the sand weighty; but a fool's vexation is heavier than them both.
| כבד-אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם |
4 Fury is cruel, and anger is outrageous; but who is able to stand before jealousy?
| אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה |
5 Open rebuke is better than hidden love.
| טובה תוכחת מגלה-- מאהבה מסתרת |
6 Faithful are the wounds of a friend; but the kisses of an enemy are profuse.
| נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא |
7 The full soul trampleth on a honeycomb; but to the hungry soul every bitter thing is sweet.
| נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל-מר מתוק |
8 As a bird that wandereth from her nest, so is a man that wandereth from his place.
| כצפור נודדת מן-קנה-- כן-איש נודד ממקומו |
9 Ointment and perfume rejoice the heart; and the sweetness of one's friend is [the fruit] of hearty counsel.
| שמן וקטרת ישמח-לב ומתק רעהו מעצת-נפש |
10 Thine own friend, and thy father's friend, forsake not; and go not into thy brother's house in the day of thy calamity: better is a neighbour that is near than a brother far off.
| רעך ורעה (ורע) אביך אל-תעזב-- ובית אחיך אל-תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק |
11 Be wise, my son, and make my heart glad, that I may have wherewith to answer him that reproacheth me.
| חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר |
12 A prudent [man] seeth the evil, [and] hideth himself; the simple pass on, [and] are punished.
| ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו |
13 Take his garment that is become surety [for] another, and hold him in pledge for a strange woman.
| קח-בגדו כי-ערב זר ובעד נכריה חבלהו |
14 He that blesseth his friend with a loud voice, rising early in the morning, it shall be reckoned a curse to him.
| מברך רעהו בקול גדול--בבקר השכים קללה תחשב לו |
15 A continual dropping on a very rainy day and a contentious woman are alike:
| דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים (מדינים) נשתוה |
16 whosoever will restrain her restraineth the wind, and his right hand encountereth oil.
| צפניה צפן-רוח ושמן ימינו יקרא |
17 Iron is sharpened by iron; so a man sharpeneth the countenance of his friend.
| ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני-רעהו |
18 Whoso keepeth the fig-tree shall eat the fruit thereof; and he that guardeth his master shall be honoured.
| נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד |
19 As [in] water face [answereth] to face, so the heart of man to man.
| כמים הפנים לפנים-- כן לב-האדם לאדם |
| שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה (Sheol h7585) |
21 The fining-pot is for silver, and the furnace for gold; so let a man be to the mouth that praiseth him.
| מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו |
22 If thou shouldest bray a fool in a mortar among wheat with a pestle, yet will not his folly depart from him.
| אם תכתוש-את-האויל במכתש בתוך הריפות-- בעלי לא-תסור מעליו אולתו |
23 Be well acquainted with the appearance of thy flocks; look well to thy herds:
| ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים |
24 for wealth is not for ever; and doth the crown [endure] from generation to generation?
| כי לא לעולם חסן ואם-נזר לדור דור (ודור) |
25 The hay is removed, and the tender grass sheweth itself, and herbs of the mountains are gathered in.
| גלה חציר ונראה-דשא ונאספו עשבות הרים |
26 The lambs are for thy clothing, and the goats are the price of a field;
| כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים |
27 and there is goats' milk enough for thy food, for the food of thy household, and sustenance for thy maidens.
| ודי חלב עזים--ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך |
