Proverbs 2
1 My son, if thou receivest my words, and layest up my commandments with thee,
| בני אם תקח אמרי ומצותי תצפן אתך׃ |
2 so that thou incline thine ear unto wisdom [and] thou apply thy heart to understanding;
| להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה׃ |
3 yea, if thou criest after discernment [and] liftest up thy voice to understanding;
| כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך׃ |
4 if thou seekest her as silver and searchest for her as for hidden treasures:
| אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה׃ |
5 then shalt thou understand the fear of Jehovah, and find the knowledge of God.
| אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא׃ |
6 For Jehovah giveth wisdom; out of his mouth [come] knowledge and understanding.
| כי יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה׃ |
7 He layeth up sound wisdom for the upright; [he] is a shield to them that walk in integrity;
| וצפן לישרים תושיה מגן להלכי תם׃ |
8 guarding the paths of just judgment and keeping the way of his godly ones.
| לנצר ארחות משפט ודרך חסידו ישמר׃ |
9 Then shalt thou understand righteousness and judgment and equity: every good path.
| אז תבין צדק ומשפט ומישרים כל מעגל טוב׃ |
10 When wisdom entereth into thy heart and knowledge is pleasant unto thy soul,
| כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם׃ |
11 discretion shall keep thee, understanding shall preserve thee:
| מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה׃ |
12 To deliver thee from the way of evil, from the man that speaketh froward things;
| להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות׃ |
13 [from those] who leave the paths of uprightness, to walk in the ways of darkness;
| העזבים ארחות ישר ללכת בדרכי חשך׃ |
14 who rejoice to do evil, [and] delight in the frowardness of evil;
| השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע׃ |
15 whose paths are crooked, and who are perverted in their course:
| אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם׃ |
16 To deliver thee from the strange woman, from the stranger who flattereth with her words;
| להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃ |
17 who forsaketh the guide of her youth, and forgetteth the covenant of her God;
| העזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה׃ |
18 — for her house inclineth unto death, and her paths unto the dead;
| כי שחה אל מות ביתה ואל רפאים מעגלתיה׃ |
19 none that go unto her return again, neither do they attain to the paths of life:
| כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים׃ |
20 — that thou mayest walk in the way of the good, and keep the paths of the righteous.
| למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר׃ |
21 For the upright shall dwell in the land, and the perfect shall remain in it;
| כי ישרים ישכנו ארץ ותמימים יותרו בה׃ |
22 but the wicked shall be cut off from the land, and the unfaithful shall be plucked up out of it.
| ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה׃ |
