Numbers 23
1 And Balaam said to Balak, Build me here seven altars, and prepare me here seven bullocks and seven rams.
| ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים |
2 And Balak did as Balaam had said; and Balak and Balaam offered up a bullock and a ram on [each] altar.
| ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח |
3 And Balaam said to Balak, Stand by thy burnt-offering, and I will go; perhaps Jehovah will come to meet me; and whatever he shews me I will tell thee. And he went to a hill.
| ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי |
4 And God met Balaam; and [Balaam] said to him, I have disposed seven altars, and have offered up a bullock and a ram upon [each] altar.
| ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח |
5 And Jehovah put a word in Balaam's mouth, and said, Return to Balak, and thus shalt thou speak.
| וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר |
6 And he returned to him, and behold, he was standing by his burnt-offering, he, and all the princes of Moab.
| וישב אליו והנה נצב על עלתו--הוא וכל שרי מואב |
7 And he took up his parable, and said, Balak the king of Moab hath brought me from Aram, from the mountains of the east: Come, curse me Jacob, and come, denounce Israel!
| וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם--לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל |
8 How shall I curse whom God hath not cursed? or how shall I denounce whom Jehovah doth not denounce?
| מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה |
9 For from the top of the rocks I see him, and from the hills I behold him: Lo, [it is] a people that shall dwell alone and shall not be reckoned among the nations.
| כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב |
10 Who can count the dust of Jacob, and the number of the fourth part of Israel? Let my soul die the death of the righteous, and let my end be like his!
| מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו |
11 And Balak said to Balaam, What hast thou done to me? I took thee to curse mine enemies, and behold, thou hast blessed them altogether.
| ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך |
12 And he answered and said, Must I not take heed to speak that which Jehovah puts in my mouth?
| ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי--אתו אשמר לדבר |
13 And Balak said to him, Come, I pray thee, with me to another place, from whence thou wilt see them; thou shalt see only the extremity of them and shalt not see them all, and curse me them from thence.
| ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם--אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם |
14 And he took him to the watchmen's field, to the top of Pisgah, and built seven altars, and offered up a bullock and a ram on [each] altar.
| ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח |
15 And [Balaam] said to Balak, Stand here by thy burnt-offering, and I will go to meet yonder.
| ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה |
16 And Jehovah met Balaam, and put a word in his mouth, and said, Return to Balak, and thus shalt thou speak.
| ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר |
17 And he came to him, and behold, he was standing by his burnt-offering, and the princes of Moab with him; and Balak said to him, What has Jehovah spoken?
| ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה |
18 Then he took up his parable and said, Rise up, Balak, and hear! hearken unto me, son of Zippor!
| וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר |
19 God is not a man, that he should lie; neither a son of man, that he should repent. Shall he say and not do? and shall he speak and not make it good?
| לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה |
20 Behold, I have received [mission] to bless; and he hath blessed, and I cannot reverse it.
| הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה |
21 He hath not beheld iniquity in Jacob, neither hath he seen wrong in Israel; Jehovah his God is with him, and the shout of a king is in his midst.
| לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו |
22 God brought him out of Egypt; he hath as it were the strength of a buffalo.
| אל מוציאם ממצרים--כתועפת ראם לו |
23 For there is no enchantment against Jacob, neither is there any divination against Israel. At this time it shall be said of Jacob and of Israel, What hath God wrought!
| כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל |
24 Lo, the people will rise up as a lioness, and lift himself up as a lion. He shall not lie down until he have eaten the prey and drunk the blood of the slain.
| הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה |
25 And Balak said to Balaam, Neither curse them at all, nor bless them at all.
| ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו |
26 And Balaam answered and said to Balak, Did I not tell thee, saying, All that Jehovah shall speak, that will I do?
| ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה |
27 And Balak said to Balaam, Come, I pray thee, I will bring thee to another place; perhaps it will be right in the sight of God that thou curse me them from thence.
| ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם |
28 And Balak brought Balaam to the top of Peor, which looks over the surface of the waste.
| ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן |
29 And Balaam said to Balak, Build me here seven altars, and prepare me here seven bullocks and seven rams.
| ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילם |
30 And Balak did as Balaam had said, and offered up a bullock and a ram on each altar.
| ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח |
