Matthew 21
1 And when they drew near to Jerusalem and came to Bethphage, at the mount of Olives, then Jesus sent two disciples,
| כשהתקרבו ישוע ותלמידיו לירושלים ועברו ליד בית־פגי, שעל הר הזיתים, שלח ישוע שניים מתלמידיו אל הכפר ואמר: |
2 saying to them, Go into the village over against you, and immediately ye will find an ass tied, and a colt with it; loose [them] and lead [them] to me.
| ”כשתיכנסו אל הכפר תראו אתון קשורה ולידה עיר. התירו אותם והביאו אלי. |
3 And if any one say anything to you, ye shall say, The Lord has need of them, and straightway he will send them.
| אם מישהו ישאל אתכם מה אתם עושים, אמרו פשוט:’האדון זקוק להם‘. והוא יניח לכם מיד.“ |
4 But all this came to pass, that that might be fulfilled which was spoken through the prophet, saying,
| דבר זה בא לקיים את הנבואה: |
5 Say to the daughter of Zion, Behold thy King cometh to thee, meek, and mounted upon an ass, and upon a colt the foal of an ass.
| ”אמרו לבת ציון, הנה מלכך יבוא לך, עני ורוכב על חמור ועל עַיִר בן־אתנות.“ |
6 But the disciples, having gone and done as Jesus had ordered them,
| שני התלמידים הלכו אל הכפר ועשו כדברי ישוע. |
7 brought the ass and the colt and put their garments upon them, and he sat on them.
| הם הביאו אליו את העיר ואת האתון, ריפדו את גבם במעיליהם והושיבו עליהם את ישוע. |
8 But a very great crowd strewed their own garments on the way, and others kept cutting down branches from the trees and strewing them on the way.
| רבים מההמון השליכו את מעיליהם על הדרך לפני ישוע, ואחרים כרתו ענפים מהעצים ושטחו אותם לפניו. |
9 And the crowds who went before him and who followed cried, saying, Hosanna to the Son of David; blessed [be] he who comes in the name of [the] Lord; hosanna in the highest.
| ההמונים החלו להידחק מלפניו ומאחוריו וקראו:”הושע־נא לבן־דוד!“”ברוך הבא בשם ה׳!“”הושע־נא במרומים!“ |
10 And as he entered into Jerusalem, the whole city was moved, saying, Who is this?
| כשנכנס ישוע לתוך ירושלים, העיר כולה התרגשה מאוד.”מי האיש הזה?“שאלו האנשים. |
11 And the crowds said, This is Jesus the prophet who is from Nazareth of Galilee.
| וההמון השיב:”זהו ישוע – הנביא מנצרת שבגליל!“ |
12 And Jesus entered into the temple [of God], and cast out all that sold and bought in the temple, and overthrew the tables of the money-changers and the seats of those that sold the doves.
| ישוע הלך לבית־המקדש, גירש את כל הסוחרים והקונים, הפך את השולחנות של מחליפי הכספים ואת הדוכנים של סוחרי היונים. |
13 And he says to them, It is written, My house shall be called a house of prayer, but ye have made it a den of robbers.
| ”בכתבי־הקודש כתוב:’ביתי בית־תפלה ייקרא‘, “קרא ישוע,”ואילו אתם הפכתם אותו למאורת גנבים!“ |
14 And blind and lame came to him in the temple, and he healed them.
| העיוורים ובעלי המום שהיו בבית־המקדש ניגשו אליו, והוא ריפא אותם שם. |
15 And when the chief priests and the scribes saw the wonders which he wrought, and the children crying in the temple and saying, Hosanna to the Son of David, they were indignant,
| אולם כשראו ראשי הכוהנים והסופרים את הניסים והנפלאות שחולל ישוע, וכששמעו את הילדים הקטנים קוראים במקדש:”הושע־נא לבן־דוד!“הם התרגזו מאוד ושאלו אותו: |
16 and said to him, Hearest thou what these say? And Jesus says to them, Yea; have ye never read, Out of the mouth of babes and sucklings thou hast perfected praise?
| ”האם אתה שומע את מה שהילדים האלה אומרים?“”כן“, ענה ישוע.”האם מעולם לא קראתם בכתבי־הקודש:’מפי עוללים ויונקים יסדת עֹז‘!“ |
17 And leaving them he went forth out of the city to Bethany, and there he passed the night.
| ישוע עזב אותם והלך לבית־עניה – שם נשאר ללון באותו לילה. |
18 But early in the morning, as he came back into the city, he hungered.
| כשחזר בבוקר לירושלים היה רעב. |
19 And seeing one fig-tree in the way, he came to it and found on it nothing but leaves only. And he says to it, Let there be never more fruit of thee for ever. And the fig-tree was immediately dried up. (aiōn g165)
| הוא ראה עץ תאנה בצד הדרך, אבל כשניגש לחפש תאנים מצא עלים בלבד.”לעולם לא תישאי פרי!“אמר ישוע לתאנה, ומיד התייבש העץ. (aiōn g165) |
20 And when the disciples saw [it], they wondered, saying, How immediately is the fig-tree dried up!
| התלמידים נדהמו ושאלו:”כיצד יבשה התאנה לפתע?“ |
21 And Jesus answering said to them, Verily I say unto you, If ye have faith, and do not doubt, not only shall ye do what [is done] to the fig-tree, but even if ye should say to this mountain, Be thou taken away and be thou cast into the sea, it shall come to pass.
| וישוע ענה:”אני אומר לכם: אם באמת תאמינו ולא תטילו ספק, תוכלו גם אתם לעשות דברים כאלה ואף גדולים מאלה. אפילו תוכלו לומר להר הזה:’זוז, הזרק לים!‘והוא ישמע בקולכם. |
22 And all things whatsoever ye shall ask in prayer, believing, ye shall receive.
| תוכלו לקבל כל דבר שתבקשו בתפילה – אם רק תאמינו.“ |
23 And when he came into the temple, the chief priests and the elders of the people came to him [as he was] teaching, saying, By what authority doest thou these things? and who gave thee this authority?
| כשחזר ישוע לבית־המקדש ולימד את העם, באו אליו ראשי הכוהנים וזקני העם, ודרשו לדעת באיזו רשות הוא עושה את כל הדברים האלה. |
24 And Jesus answering said to them, I also will ask you one thing, which if ye tell me, I also will tell you by what authority I do these things:
| ”אני אענה לשאלתכם אם אתם תענו לשאלתי“, השיב להם ישוע. |
25 The baptism of John, whence was it? of heaven or of men? And they reasoned among themselves, saying, If we should say, Of heaven, he will say to us, Why then have ye not believed him?
| ”האם יוחנן המטביל נשלח על־ידי אלוהים או לא?“הם התייעצו ביניהם:”אם נאמר שאלוהים שלח את יוחנן, הוא ישאל אותנו מדוע לא האמנו בו. |
26 but if we should say, Of men, we fear the crowd, for all hold John for a prophet.
| ואם נאמר שאלוהים לא שלח את יוחנן, העם יתנפל עלינו, כי כולם חושבים שיוחנן היה נביא.“ |
27 And answering Jesus they said, We do not know. He also said to them, Neither do I tell you by what authority I do these things.
| לבסוף השיבו:”איננו יודעים.“אמר להם ישוע:”אם כך, גם אני לא אענה לשאלתכם. |
28 But what think ye? A man had two children, and coming to the first he said, Child, go to-day, work in [my] vineyard.
| אולם מה דעתכם: לאב אחד היו שני בנים.’בני, לך היום לעבוד בכרם‘, ביקש האב מבנו הבכור. |
29 And he answering said, I will not; but afterwards repenting himself he went.
| ’אינני רוצה‘, השיב הבן, אבל אחר כך שינה את דעתו והלך לעבוד בכרם. |
30 And coming to the second he said likewise; and he answering said, I [go], sir, and went not.
| הלך האב אל הבן הצעיר וחזר על בקשתו.’טוב, אבא אני אלך‘, השיב הבן הצעיר, אולם לא הלך לכרם. |
31 Which of the two did the will of the father? They say [to him], The first. Jesus says to them, Verily I say unto you that the tax-gatherers and the harlots go into the kingdom of God before you.
| מי מהשניים שמע בקול אביו?“”הבן הבכור, כמובן“, השיבו.”אני אומר לכם שהמוכסים והזונות יכנסו למלכות השמים לפניכם“, הסביר להם ישוע את המשל. |
32 For John came to you in the way of righteousness, and ye believed him not; but the tax-gatherers and the harlots believed him; but ye when ye saw [it] repented not yourselves afterwards to believe him.
| ”כי יוחנן המטביל אמר לכם לחזור בתשובה ולהאמין באלוהים, ואתם לא שבתם; בעוד שפושעים וזונות כן שבו בתשובה. גם לאחר שראיתם כיצד הם שבו, לא נהגתם כמוהם ולא האמנתם לדברי יוחנן. |
33 Hear another parable: There was a householder who planted a vineyard, and made a fence round it, and dug a winepress in it, and built a tower, and let it out to husbandmen, and left the country.
| ”הקשיבו עתה למשל הבא: בעל־אדמה נטע כרם, בנה גדר סביבו, הקים מגדל שמירה, הפקיד את הכרם בידי כורמים שכירים ונסע לארץ רחוקה. |
34 But when the time of fruit drew near, he sent his bondmen to the husbandmen to receive his fruits.
| ”בעת הבציר שלח בעל־הכרם אחדים מאנשיו אל הכורמים, כדי לאסוף את חלקו ביבול הענבים. |
35 And the husbandmen took his bondmen, and beat one, killed another, and stoned another.
| ”אולם הכורמים הכו את האחד, סקלו באבנים את השני והרגו את השלישי. |
36 Again he sent other bondmen more than the first, and they did to them in like manner.
| ”בעל־הכרם שלח קבוצה גדולה יותר של אנשים כדי לאסוף את היבול, אך גורלם היה כגורל קודמיהם. |
37 And at last he sent to them his son, saying, They will have respect for my son.
| לבסוף שלח האיש את בנו, כי חשב שיכבדו אותו ויפחדו מפניו. |
38 But the husbandmen, seeing the son, said among themselves, This is the heir; come, let us kill him and possess his inheritance.
| ”אולם כשראו הכורמים את הבן מרחוק, אמרו זה לזה:’הנה בא יורש הכרם; הבה נהרוג אותו, וכך נזכה אנחנו בירושה!‘ |
39 And they took him, and cast him forth out of the vineyard, and killed him.
| הם גירשו את הבן מהכרם והרגו אותו. |
40 When therefore the lord of the vineyard comes, what shall he do to those husbandmen?
| ”כשישוב בעל־הכרם, מה לדעתכם יעשה לאותם כורמים?“ |
41 They say to him, He will miserably destroy those evil [men], and let out the vineyard to other husbandmen, who shall render him the fruits in their seasons.
| השיבו המנהיגים:”הוא יוציא להורג את השכירים הרעים, וייתן את הכרם לפועלים נאמנים יותר, אשר יתנו לו בזמן את היבול המגיע לו.“ |
42 Jesus says to them, Have ye never read in the scriptures, The stone which they that builded rejected, this has become the corner-stone: this is of [the] Lord, and it is wonderful in our eyes?
| ישוע המשיך ואמר:”האם מעולם לא קראתם בכתובים:’אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה, מאת ה׳ היתה זאת; היא נפלאת בעינינו‘? |
43 Therefore I say to you, that the kingdom of God shall be taken from you and shall be given to a nation producing the fruits of it.
| ”אני מתכוון לומר שאלוהים ייקח מכם את המלכות, וייתן אותה לעם אשר ייתן לו את חלקו ביבול. |
44 And he that falls on this stone shall be broken, but on whomsoever it shall fall, it shall grind him to powder.
| מי שייפול על האבן הזאת יתנפץ לרסיסים, ומי שתיפול עליו האבן ישחק לאבק.“ |
45 And the chief priests and the Pharisees, having heard his parables, knew that he spoke about them.
| כשהבינו ראשי הכוהנים והפרושים שישוע התכוון אליהם – כלומר, שהם היו הכורמים במשל – |
46 And seeking to lay hold of him, they were afraid of the crowds, because they held him for a prophet.
| הם רצו לתפוס אותו, אבל פחדו לעשות דבר מפני ההמון אשר האמין כי ישוע הוא נביא. |
