Mark 1
1 Beginning of the glad tidings of Jesus Christ, Son of God;
| ראשית בשורת ישוע המשיח בן האלהים׃ |
2 as it is written in [Isaiah] the prophet, Behold, I send my messenger before thy face, who shall prepare thy way.
| ככתוב בנביאים הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃ |
3 Voice of one crying in the wilderness, Prepare the way of [the] Lord, make his paths straight.
| קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃ |
4 There came John baptising in the wilderness, and preaching [the] baptism of repentance for remission of sins.
| ויהי יוחנן טבל במדבר וקורא טבילת התשובה לסליחת החטאים׃ |
5 And there went out to him all the district of Judaea, and all they of Jerusalem, and were baptised by him in the river Jordan, confessing their sins.
| ותצא אליו כל ארץ יהודה ובני ירושלים ויטבלו כלם על ידו בנהר הירדן מתודים את חטאתם׃ |
6 And John was clothed in camel's hair, and a leathern girdle about his loins, and ate locusts and wild honey.
| ויוחנן לבוש שער גמלים ואזור עור במתניו ואכל חגבים ודבש היער׃ |
7 And he preached, saying, There comes he that is mightier than I after me, the thong of whose sandals I am not fit to stoop down and unloose.
| ויקרא לאמר בוא יבא אחרי החזק ממני אשר אינני כדי לכרע ולהתיר את שרוך נעליו׃ |
8 I indeed have baptised you with water, but he shall baptise you with [the] Holy Spirit.
| אנכי טבלתי אתכם במים והוא יטבל אתכם ברוח הקדש׃ |
9 And it came to pass in those days [that] Jesus came from Nazareth of Galilee, and was baptised by John at the Jordan.
| ויהי בימים ההם ויבא ישוע מנצרת אשר בגליל ויטבל על ידי יוחנן בירדן׃ |
10 And straightway going up from the water, he saw the heavens parting asunder, and the Spirit, as a dove, descending upon him.
| ויהי אך עלה עלה מן המים וירא את השמים נבקעים והרוח כיונה ירדת עליו׃ |
11 And there came a voice out of the heavens: Thou art my beloved Son, in thee I have found my delight.
| ויהי קול מן השמים אתה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃ |
12 And immediately the Spirit drives him out into the wilderness.
| ואחרי כן הוציאו הרוח המדברה׃ |
13 And he was in the wilderness forty days tempted by Satan, and was with the wild beasts; and the angels ministered to him.
| ויהי שם במדבר ארבעים יום והשטן נסהו ויהי עם החיות והמלאכים שרתוהו׃ |
14 But after John was delivered up, Jesus came into Galilee preaching the glad tidings of the kingdom of God,
| ואחרי אשר הסגר יוחנן בא ישוע הגלילה ויקרא את בשורת מלכות האלהים לאמר׃ |
15 and saying, The time is fulfilled and the kingdom of God has drawn nigh; repent and believe in the glad tidings.
| מלאה העת והגיעה מלכות האלהים שובו והאמינו בבשורה׃ |
16 And walking by the sea of Galilee, he saw Simon, and Andrew, [Simon's] brother, casting out a net in the sea, for they were fishers.
| ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא את שמעון ואת אנדרי אחי שמעון פרשים מצודה בים כי דיגים היו׃ |
17 And Jesus said to them, Come after me, and I will make you become fishers of men;
| ויאמר אליהם ישוע לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים׃ |
18 and straightway leaving their trawl-nets they followed him.
| ויעזבו מהר את מכמרתיהם וילכו אחריו׃ |
19 And going on thence a little, he saw James the [son] of Zebedee, and John his brother, and these [were] in the ship repairing the trawl-nets;
| ויהי כעברו מעט משם וירא את יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחיו וגם המה באניה מתקנים את המכמרות׃ |
20 and straightway he called them; and leaving their father Zebedee in the ship with the hired servants, they went away after him.
| ויקרא מהרה אליהם ויעזבו את זבדי אביהם באניה עם השכירים וילכו אחריו׃ |
21 And they go into Capernaum. And straightway on the sabbath he entered into the synagogue and taught.
| ויבאו אל כפר נחום וימהר לבוא בשבת לבית הכנסת וילמד׃ |
22 And they were astonished at his doctrine, for he taught them as having authority, and not as the scribes.
| וישתוממו על תורתו כי היה מלמדם כבעל גבורה ולא כספרים׃ |
23 And there was in their synagogue a man [possessed] by an unclean spirit, and he cried out
| ואיש היה בבית כנסתם אשר רוח טמאה בו ויצעק לאמר׃ |
24 saying, Eh! what have we to do with thee, Jesus, Nazarene? Art thou come to destroy us? I know thee who thou art, the holy one of God.
| אהה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתי מי אתה קדוש האלהים׃ |
25 And Jesus rebuked him, saying, Hold thy peace and come out of him.
| ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו׃ |
26 And the unclean spirit, having torn him, and uttered a cry with a loud voice, came out of him.
| ויסחבהו רוח הטמאה ויצעק בקול גדול ויצא ממנו׃ |
27 And all were amazed, so that they questioned together among themselves, saying, What is this? what new doctrine is this? for with authority he commands even the unclean spirits, and they obey him.
| ויבהלו כלם וישאלו איש את רעהו לאמר מה זאת מה היא התורה החדשה אשר אף לרוחות הטמאה בגבורה הוא מצוה והנה שמעות לו׃ |
28 And his fame went out straightway into the whole region of Galilee around.
| ויצא שמעו מהר בכל מקמות ארץ הגליל׃ |
29 And straightway going out of the synagogue, they came with James and John into the house of Simon and Andrew.
| ויהי אחרי צאתם מבית הכנסת ויבאו ביתה שמעון ואנדרי המה ויעקב ויוחנן עמם׃ |
30 And the mother-in-law of Simon lay in a fever. And straightway they speak to him about her.
| וחמות שמעון שכבה אחוזת הקדחת וימהרו לדבר אליו עליה׃ |
31 And he went up to [her] and raised her up, having taken her by the hand, and straightway the fever left her, and she served them.
| ויגש ויאחז בידה ויקימה ותרף ממנה הקדחת פתאם ותשרת אותם׃ |
32 But evening being come, when the sun had gone down, they brought to him all that were suffering, and those possessed by demons;
| ויהי בערב כבוא השמש ויביאו אליו את כל החולים ואת אחוזי השדים׃ |
33 and the whole city was gathered together at the door.
| וכל העיר נאספו יחדו פתח הבית׃ |
34 And he healed many suffering from various diseases; and he cast out many demons, and did not suffer the demons to speak because they knew him.
| וירפא רבים אשר היו חולים חליים שונים ויגרש שדים הרבה ולא נתן את השדים לדבר כי ידעהו׃ |
35 And rising in the morning long before day, he went out and went away into a desert place, and there prayed.
| וישכם ממחרת בעוד לילה ויצא וילך אל מקום חרבה ויתפלל שם׃ |
36 And Simon and those with him went after him:
| וירדפו אחריו שמעון והאנשים אשר אתו׃ |
37 and having found him, they say to him, All seek thee.
| וימצאהו ויאמרו אליו הנה כלם מבקשים אותך׃ |
38 And he says to them, Let us go elsewhere into the neighbouring country towns, that I may preach there also, for for this purpose am I come forth.
| ויאמר אליהם נעברה מזה אל ערי הפרזות הקרבות ואקרא גם שם כי בעבור זאת יצאתי׃ |
39 And he was preaching in their synagogues in the whole of Galilee, and casting out demons.
| ויהי קרא בבתי כנסיותיהם בכל הגליל ויגרש את השדים׃ |
40 And there comes to him a leper, beseeching him, and falling on his knees to him, and saying to him, If thou wilt thou canst cleanse me.
| ויבוא אליו איש מצרע ויתחנן אליו ויכרע על ברכיו ויאמר לו אם תרצה תוכל לטהרני׃ |
41 But Jesus, moved with compassion, having stretched out his hand, touched him, and says to him, I will, be thou cleansed.
| וירחם עליו וישלח את ידו ויגע בו ויאמר רצה אנכי טהר׃ |
42 And as he spoke straightway the leprosy left him, and he was cleansed.
| עודנו מדבר והצרעת סרה ממנו ויטהר׃ |
43 And having sharply charged him, he straightway sent him away,
| ויגער בו וימהר להוציאו החוצה׃ |
44 and says to him, See thou say nothing to any one, but go, shew thyself to the priest, and offer for thy cleansing what Moses ordained, for a testimony to them.
| ויאמר אליו ראה אל תספר דבר לאיש כי אם לך הראה אל הכהן והקרב על טהרתך את אשר צוה משה לעדות להם׃ |
45 But he, having gone forth, began to proclaim [it] much, and to spread the matter abroad, so that he could no longer enter openly into the city, but was without in desert places, and they came to him from every side.
| אך הוא בצאתו החל לקרא הרבה ולהשמיע הדבר עד אשר לא יכל לבוא עוד אל עיר בגלוי כי אם היה ישב מחוץ לעיר במקמות חרבה ויבאו אליו מכל עבריו׃ |
