< Mark 4 >

1 And again he began to teach by the sea. And a great crowd was gathered together to him, so that going on board ship he sat in the sea, and all the crowd were close to the sea on the land.
פעם אחרת, כשלימד ישוע על החוף, התאסף סביבו קהל עצום; האנשים נדחפו ונדחקו עד כי לא היה לו מקום לעמוד. ישוע התיישב בסירה שהכינו לו תלמידיו, וכל האנשים נשארו על החוף.
2 And he taught them many things in parables. And he said to them in his doctrine,
בדרך כלל הוא לימד את הקהל בסיפורים ובמשלים, והנה אחד מהם:
3 Hearken: Behold, the sower went forth to sow.
”שימו לב! איכר אחד יצא לזרוע. כשפיזר את הזרעים בשדה
4 And it came to pass as he sowed, one fell by the wayside, and the birds came and devoured it.
נפלו חלקם על השביל בצד הדרך, והציפורים באו וניקרו אותם.
5 And another fell on the rocky ground, where it had not much earth, and immediately it sprung up out [of the ground] because it had no depth of earth;
חלקם נפלו על אדמת סלעים ומיד הצמיחו נבטים יפים, אולם כעבור זמן קצר נבלו ומתו, מפני שלא יכלו להכות שורשים עמוקים.
6 and when the sun arose it was burnt up, and because of its not having any root, it withered.
7 And another fell among the thorns, and the thorns grew up and choked it, and it yielded no fruit.
חלקם נפלו בין קוצים, ואלה חנקו את הצמחים הרכים.
8 And another fell into the good ground, and yielded fruit, growing up and increasing; and bore, one thirty, and one sixty, and one a hundred.
אולם חלק אחר מהזרעים נפל על אדמה טובה, ונשא פרי מבורך ורב פי שלושים, פי שישים ואפילו פי מאה.
9 And he said, He that has ears to hear, let him hear.
מי שמסוגל לשמוע, שיקשיב!“
10 And when he was alone, those about him with the twelve asked him [as to] the parables.
כשנשאר ישוע לבדו עם השנים־עשר ושאר התלמידים, הם שאלו אותו:”רבי, למה התכוונת במשל?“
11 And he said to them, To you is given [to know] the mystery of the kingdom of God; but to them who are without, all things are done in parables,
”לכם מותר לדעת את סוד מלכות האלוהים, “ענה להם ישוע,”אך אלה שמחוץ למלכות האלוהים שומעים רק משלים. למרות שהם רואים ושומעים, הם אינם מבינים ואינם מאמינים באלוהים, ועל כן אין להם סליחת חטאים.
12 that beholding they may behold and not see, and hearing they may hear and not understand, lest it may be, they should be converted and they should be forgiven.
13 And he says to them, Do ye not know this parable? and how will ye be acquainted with all the parables?
אבל אם אינכם מבינים את המשל הפשוט הזה, כיצד תבינו את שאר המשלים שאני עומד לספר?
14 The sower sows the word:
”האיכר במשל הוא כל אדם שמספר לאחרים את בשורת אלוהים, שכן הוא מנסה לזרוע בלבם את דבר־אלוהים.
15 and these are they by the wayside where the word is sown, and when they hear, immediately Satan comes and takes away the word that was sown in them.
השביל בצד מסמל את לב האנשים השומעים את דבר אלוהים, אך מיד בא השטן ומנסה להשכיח מלבם את אשר שמעו.
16 And these are they in like manner who are sown upon the rocky places, who when they hear the word, immediately receive it with joy,
אדמת הסלעים מסמלת את לבם של אלה השומעים את הבשורה ומקבלים אותה בהתלהבות ובשמחה,
17 and they have no root in themselves, but are for a time: then, tribulation arising, or persecution on account of the word, immediately they are offended.
אך אינם מעמיקים ואינם מתבססים באמונתם. לכן ברגע שצצים קשיים ראשונים הם אינם מחזיקים מעמד.
18 And others are they who are sown among the thorns: these are they who have heard the word,
”אדמת הקוצים מסמלת את לבם של אלה השומעים את דבר אלוהים ומאמינים בו,
19 and the cares of life, and the deceitfulness of riches, and the lusts of other things, entering in, choke the word, and it becomes unfruitful. (aiōn g165)
אולם תוך זמן קצר תענוגות העולם והרדיפה אחר עושר והצלחה תופסים את המקום החשוב בלבם, ודוחקים הצידה את דבר אלוהים. משום כך לא רואים שום פרי בחייהם. (aiōn g165)
20 And these are they who have been sown on the good ground, such as hear the word and receive it, and bear fruit; one thirty, and one sixty, and one a hundred [fold].
”ואילו האדמה הטובה מסמלת את לבם של אלה המאמינים באמת בדבר־אלוהים, והפרי המבורך בחייהם רב, פי שלושים, פי שישים ואפילו פי מאה ממה שנזרע בלבם.“
21 And he said to them, Does the lamp come that it should be put under the bushel or under the couch? [Is it] not that it should be set upon the lamp-stand?
ישוע המשיך ואמר:”כשאדם מדליק נר בחשכה, האם הוא מחביא את הנר הדולק מתחת למיטה, כדי שאיש לא יראה את האור? תפקיד הנר להאיר, ולכן שמים אותו במקום מרכזי – במקום שבו יביא תועלת רבה ביותר.
22 For there is nothing hidden which shall not be made manifest; nor does any secret thing take place, but that it should come to light.
”כל הנסתר עתה ייגלה בבוא העת.
23 If any one have ears to hear, let him hear.
מי שאוזניים לו, שיקשיב!
24 And he said to them, Take heed what ye hear; with what measure ye mete, it shall be meted to you; and there shall be [more] added to you.
”קיימו באופן מעשי את מה שאתם שומעים. כפי שאתם מתנהגים עם אחרים כך יתנהגו איתכם.
25 For whosoever has, to him shall be given; and he who has not, even what he has shall be taken from him.
מי שיש לו – יינתן לו עוד; ומי שאין לו – גם המעט שבידו יילקח ממנו.“
26 And he said, Thus is the kingdom of God, as if a man should cast the seed upon the earth,
ישוע סיפר להם משל נוסף על מלכות אלוהים:”איכר אחד זרע זרעים בשדה שלו,
27 and should sleep and rise up night and day, and the seed should sprout and grow, he does not know how.
ולאחר שסיים את הזריעה הלך לדרכו. כעבור זמן מה צמחו הזרעים וגדלו ללא עזרת האיכר;
28 The earth bears fruit of itself, first [the] blade, then an ear, then full corn in the ear.
האדמה הצמיחה בעצמה את הזרעים. תחילה צמח עלה ראשון, אחריו הגבעול וראש השיבולת, ולבסוף הבשילו הגרגרים.
29 But when the fruit is produced, immediately he sends the sickle, for the harvest is come.
אז בא האיכר וקצר את התבואה.“
30 And he said, How should we liken the kingdom of God, or with what comparison should we compare it?
”כיצד אוכל לתאר את מלכות אלוהים?“שאל ישוע.”למה אפשר לדמות את מלכות אלוהים?
31 As to a grain of mustard [seed], which, when it is sown upon the earth, is less than all seeds which are upon the earth,
מלכות אלוהים דומה לגרגר זעיר של צמח החרדל. אף כי גרגר זה זעיר ביותר, הוא גדל להיות אחד הצמחים הגדולים ביותר, בעל ענפים ארוכים וחסונים, וציפורים שונות יכולות לבנות בצילו קן ומחסה.“
32 and when it has been sown, mounts up and becomes greater than all herbs, and produces great branches, so that the birds of heaven can roost under its shadow.
33 And with many such parables he spoke the word to them, as they were able to hear,
ישוע סיפר להם משלים רבים על דבר־אלוהים, לפי יכולת הבנתם.
34 but without a parable spoke he not to them; and in private he explained all things to his disciples.
למעשה הוא לימד את הציבור רק במשלים, וכאשר נשאר עם התלמידים לבדם נהג לבאר להם אותם.
35 And on that day, when evening was come, he says to them, Let us go over to the other side:
לפנות ערב אמר ישוע לתלמידיו:”הבה נעבור לגדה השנייה של הכינרת.“
36 and having sent away the crowd, they take him with [them], as he was, in the ship. But other ships also were with him.
הם עזבו את הקהל מאחוריהם והתרחקו מהמקום בסירה שבה ישב ישוע, אך הסירות האחרות שטו בעקבותיהם.
37 And there comes a violent gust of wind, and the waves beat into the ship, so that it already filled.
לפתע פרצה סערה גדולה; גלים חזקים וגבוהים הכו בסירה ומילאו אותה מים עד שכמעט טבעה.
38 And he was in the stern sleeping on the cushion. And they awake him up and say to him, Teacher, dost thou not care that we are perishing?
באותו זמן ישן ישוע בשלווה בתוך הסירה. התלמידים העירו אותו בבהלה ופחד:”רבי, קום! אנחנו עומדים לטבוע, ולך לא אכפת?“
39 And awaking up he rebuked the wind, and said to the sea, Silence; be mute. And the wind fell, and there was a great calm.
ישוע קם, נזף ברוח ופקד על הים להירגע. מיד שקטה הרוח והים נרגע.
40 And he said to them, Why are ye [thus] fearful? how [is it] ye have not faith?
לאחר מכן הוא פנה אל תלמידיו ושאל בתמיהה:”מדוע נבהלתם כל־כך? עדיין אינכם מאמינים בי?“
41 And they feared [with] great fear, and said one to another, Who then is this, that even the wind and the sea obey him?
התלמידים נמלאו פחד ושאלו זה את זה:”מיהו האיש הזה שאף הרוח והים נשמעים לו?“

< Mark 4 >