Mark 2
1 And he entered again into Capernaum after [several] days, and it was reported that he was at [the] house;
| ויהי מקץ ימים בשובו אל כפר נחום וישמעו כי הוא בבית׃ |
2 and straightway many were gathered together, so that there was no longer any room, not even at the door; and he spoke the word to them.
| ויאספו רבים מהרה עד אפס מקום לעמד אף מחוץ לפתח וידבר אליהם את הדבר׃ |
3 And there come to him [men] bringing a paralytic, borne by four;
| ויבאו אליו אנשים נשאים איש נכה אברים וישאהו בארבעה׃ |
4 and, not being able to get near to him on account of the crowd, they uncovered the roof where he was, and having dug [it] up they let down the couch on which the paralytic lay.
| ולא יכלו לגשת אליו מפני העם ויסירו את הגג במקום אשר היה שם ויחתרו חתירה ויורידו את המשכב אשר שכב עליה נכה האברים׃ |
5 But Jesus, seeing their faith, says to the paralytic, Child, thy sins are forgiven [thee].
| ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים בני נסלחו לך חטאתיך׃ |
6 But certain of the scribes were there sitting, and reasoning in their hearts,
| ויהיו מן הסופרים ישבים שם וחשבים בלבם לאמר׃ |
7 Why does this [man] thus speak? he blasphemes. Who is able to forgive sins except God alone?
| מה ידבר זה גדופים כאלה מי יוכל לסלח חטאים בלתי האלהים לבדו׃ |
8 And straightway Jesus, knowing in his spirit that they are reasoning thus within themselves, said to them, Why reason ye these things in your hearts?
| וידע ישוע ברוחו כי ככה חשבו בלבבם ויאמר אליהם מדוע תחשבו כאלה בלבבכם׃ |
9 Which is easier, to say to the paralytic, [Thy] sins are forgiven [thee]; or to say, Arise, and take up thy couch and walk?
| מה הנקל האמר אל נכה האברים נסלחו לך חטאתיך אם אמור קום שא את משכבך והתהלך׃ |
10 But that ye may know that the Son of man has power on earth to forgive sins, he says to the paralytic,
| אך למען תדעון כי לבן האדם יש השלטן לסלח חטאים בארץ ויאמר אל נכה האברים׃ |
11 To thee I say, Arise, take up thy couch and go to thine house.
| לך אני אמר קום שא את משכבך ולך אל ביתך׃ |
12 And he rose up straightway, and, having taken up his couch, went out before [them] all, so that all were amazed, and glorified God, saying, We never saw it thus.
| ויקם פתאם וישא את משכבו ויצא לעיני כלם עד כי השתממו כלם וישבחו את האלהים לאמר מעולם לא ראינו כזאת׃ |
13 And he went out again by the sea, and all the crowd came to him, and he taught them.
| וישב לצאת אל יד הים ויבאו אליו כל העם וילמדם׃ |
14 And passing by, he saw Levi the [son] of Alphaeus sitting at the tax-office, and says to him, Follow me. And he rose up and followed him.
| ויהי בעברו וירא את לוי בן חלפי ישב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריו׃ |
15 And it came to pass as he lay at table in his house, that many tax-gatherers and sinners lay at table with Jesus and his disciples; for they were many, and they followed him.
| ויהי כאשר הסב בביתו ויסבו מוכסים וחטאים רבים עם ישוע ועם תלמידיו כי רבים היו ההלכים אחריו׃ |
16 And the scribes and the Pharisees, seeing him eating with sinners and tax-gatherers, said to his disciples, Why [is it] that he eats and drinks with tax-gatherers and sinners?
| והסופרים והפרושים ראו אתו אכל עם המוכסים והחטאים ויאמרו אל תלמידיו למה זה עם החטאים והמוכסים אכל רבכם׃ |
17 And Jesus having heard [it] says to them, They that are strong have not need of a physician, but those who are ill. I have not come to call righteous [men], but sinners.
| וישמע ישוע ויאמר החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החלים לא באתי לקרא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃ |
18 And the disciples of John and the Pharisees were fasting; and they come and say to him, Why do the disciples of John and [the disciples] of the Pharisees fast, but thy disciples fast not?
| ותלמידי יוחנן והפרושים היו צמים ויבאו ויאמרו אליו מדוע תלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים צמים ותלמידיך אינם צמים׃ |
19 And Jesus said to them, Can the sons of the bride-chamber fast while the bridegroom is with them? As long as they have the bridegroom with them they cannot fast.
| ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה לצום בעוד החתן עמהם כל ימי היות החתן עמהם לא יוכלו לצום׃ |
20 But days will come when the bridegroom shall have been taken away from them, and then shall they fast in that day.
| הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו בימים ההם׃ |
21 No one sews a patch of new cloth on an old garment: otherwise its new filling-up takes from the old [stuff], and there is a worse rent.
| אין תפר מטלית בגד חדש על שמלה בלה כי אז ינתק מלויו החדש מן הבלה ותרע הקריעה׃ |
22 And no one puts new wine into old skins; otherwise the wine bursts the skins, and the wine is poured out, and the skins will be destroyed; but new wine is to be put into new skins.
| ואין נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז יבקע היין את הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל בנאדות חדשים ינתן היין החדש׃ |
23 And it came to pass that he went on the sabbath through the cornfields; and his disciples began to walk on, plucking the ears.
| ויהי כעברו בשבת בין הקמה ויחלו תלמידיו לקטף מלילת בלכתם׃ |
24 And the Pharisees said to him, Behold, why do they on the sabbath what is not lawful?
| ויאמרו אליו הפרושים ראה מה המה עשים בשבת דבר אשר לא יעשה׃ |
25 And he said to them, Have ye never read what David did when he had need and hungered, he and those with him,
| ויאמר אליהם הכי לא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו חסר ורעב הוא ואשר היו אתו׃ |
26 how he entered into the house of God, in [the section of] Abiathar [the] high priest, and ate the shew-bread, which it is not lawful unless for the priests to eat, and gave even to those that were with him?
| כי בא אל בית אלהים בימי אביתר הכהן הגדול ויאכל את לחם הפנים אשר לא נכון לאכלה כי אם לכהנים ויתן גם לאנשים אשר אתו׃ |
27 And he said to them, The sabbath was made on account of man, not man on account of the sabbath;
| ויאמר אליהם השבת נעשה בעבור האדם ולא האדם בעבור השבת׃ |
28 so that the Son of man is lord of the sabbath also.
| לכן בן האדם אדון הוא גם לשבת׃ |
