Mark 15
1 And immediately in the morning the chief priests, having taken counsel with the elders and scribes and the whole sanhedrim, bound Jesus and carried [him] away, and delivered [him] up to Pilate.
| וישכימו ראשי הכהנים עם הזקנים והסופרים וכל הסנהדרין בבקר ויתיעצו ויאסרו את ישוע ויוליכהו משם וימסרהו אל פילטוס׃ |
2 And Pilate asked him, Art thou the King of the Jews? And he answered and said to him, Thou sayest.
| וישאל אותו פילטוס האתה מלך היהודים ויען ויאמר אליו אתה אמרת׃ |
3 And the chief priests accused him urgently.
| וראשי הכהנים הרבו לשטנו׃ |
4 And Pilate asked him again, saying, Answerest thou nothing? See of how many things they bear witness against thee.
| ויוסף פילטוס וישאלהו לאמר האינך משיב דבר ראה כמה הם מעידים בך׃ |
5 But Jesus still answered nothing, so that Pilate marvelled.
| וישוע לא השיב עוד אף דבר אחד ויתמה פילטוס׃ |
6 But at [the] feast he released to them one prisoner, whomsoever they begged [of him].
| ובכל חג היה דרכו לפטר להם אסיר אחד את אשר יבקשו׃ |
7 Now there was the [person] named Barabbas bound with those who had made insurrection with [him], [and] that had committed murder in the insurrection.
| ויהי איש הנקרא בשם בר אבא אסור עם המורדים אשר רצחו רצח בעת המרד׃ |
8 And the crowd crying out began to beg [that he would do] to them as he had always done.
| וישא ההמון את קולו ויחלו לבקש שיעשה להם כפעם בפעם׃ |
9 But Pilate answered them saying, Will ye that I release to you the King of the Jews?
| ויען אתם פילטוס ויאמר התחפצו כי אפטר לכם את מלך היהודים׃ |
10 for he knew that the chief priests had delivered him up through envy.
| כי ידע אשר רק מקנאה מסרוהו ראשי הכהנים׃ |
11 But the chief priests stirred up the crowd that he might rather release Barabbas to them.
| וראשי הכהנים הסיתו את ההמון לבלתי פטר להם כי אם בר אבא׃ |
12 And Pilate answering said to them again, What will ye then that I do [to him] whom ye call King of the Jews?
| ויסף פילטוס ויען ויאמר להם ומה אפוא חפצתם ואעשה לאשר אתם קראים מלך היהודים׃ |
13 And they cried out again, Crucify him.
| ויוסיפו לצעק הצלב אותו׃ |
14 And Pilate said to them, What evil then has he done? But they cried out the more urgently, Crucify him.
| ויאמר אליהם פילטוס מה אפוא עשה רעה והם הרבו עוד לצעק הצלב אותו׃ |
15 And Pilate, desirous of contenting the crowd, released to them Barabbas, and delivered up Jesus, when he had scourged him, that he might be crucified.
| ויואל פילטוס לעשות כרצון העם ויפטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃ |
16 And the soldiers led him away into the court which is [called the] praetorium, and they call together the whole band.
| ויוליכהו אנשי הצלב אל החצר הפנימית הוא בית המשפט ויזעיקו את כל הגדוד׃ |
17 And they clothe him with purple, and bind round on him a crown of thorns which they had plaited.
| וילבישהו ארגמן וישרגו עטרת קצים ויעטרהו׃ |
18 And they began to salute him, Hail, King of the Jews!
| ויחלו לברכו לאמר שלום לך מלך היהודים׃ |
19 And they struck his head with a reed, and spat on him, and, bending the knee, did him homage.
| ויכו על ראשו בקנה וירקו בו ויכרעו על ברכיהם וישתחוו לו׃ |
20 And when they had mocked him, they took the purple off him, and put his own clothes on him; and they lead him out that they may crucify him.
| ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את הארגמן וילבישהו את בגדיו ויוציאהו לצלב אותו׃ |
21 And they compel to go [with them] a certain passer-by, Simon, a Cyrenian, coming from the field, the father of Alexander and Rufus, that he might carry his cross.
| ויאנסו איש עבר אחד הבא מן השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס לשאת את צלבו׃ |
22 And they bring him to the place [called] Golgotha, which, being interpreted, is Place of a skull.
| ויביאהו אל מקום גלגלתא הוא מקום הגלגלת׃ |
23 And they offered him wine [to drink] medicated with myrrh; but he did not take [it].
| ויתנו לו יין מזוג במר והוא לא קבל׃ |
24 And having crucified him, they part his clothes amongst [themselves], casting lots on them, what each one should take.
| ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהפילם עליהם גורל מה יקח איש איש׃ |
25 And it was the third hour, and they crucified him.
| ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃ |
26 And the superscription of what he was accused of was written up: The King of the Jews.
| ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃ |
27 And with him they crucify two robbers, one on his right hand, and one on his left.
| ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃ |
28 [And the scripture was fulfilled which says, And he was reckoned with the lawless.]
| וימלא הכתוב האמר ואת פשעים נמנה׃ |
29 And they that passed by reviled him, shaking their heads, and saying, Aha, thou that destroyest the temple and buildest it in three days,
| והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם לאמר האח אתה ההורס את ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים׃ |
30 save thyself, and descend from the cross.
| הושע את עצמך ורדה מן הצלב׃ |
31 In like manner the chief priests also, with the scribes, mocking with one another, said, He saved others; himself he cannot save.
| וכן לעגו לו גם ראשי הכהנים עם הסופרים באמרם איש אל רעהו את אחרים הושיע ואת עצמו לא יוכל להושיע׃ |
32 Let the Christ the King of Israel descend now from the cross, that we may see and may believe. And they that were crucified with him reproached him.
| המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו׃ |
33 And when [the] sixth hour was come, there came darkness over the whole land until [the] ninth hour;
| ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ |
34 and at the ninth hour, Jesus cried with a loud voice, [saying], Eloi, Eloi, lama sabachthani? which is, being interpreted, My God, my God, why hast thou forsaken me?
| ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃ |
35 And some of those who stood by, when they heard [it], said, Behold, he calls for Elias.
| ומקצת העמדים אצלו בשמעם את זאת אמרו הנה אל אליהו הוא קורא׃ |
36 And one, running and filling a sponge with vinegar, fixed it on a reed, and gave him to drink, saying, Let alone, let us see if Elias comes to take him down.
| וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם יבא אליהו להורידו׃ |
37 And Jesus, having uttered a loud cry, expired.
| וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו׃ |
38 And the veil of the temple was rent in two from the top to the bottom.
| ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃ |
39 And the centurion who stood by over against him, when he saw that he had expired having thus cried out, said, Truly this man was Son of God.
| וירא שר המאה העמד לנגדו כי בזעקו כן נפח את נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן האלהים׃ |
40 And there were women also looking on from afar off, among whom were both Mary of Magdala, and Mary the mother of James the less and of Joses, and Salome;
| וגם נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית׃ |
41 who also, when he was in Galilee, followed him and ministered to him; and many others who came up with him to Jerusalem.
| אשר גם הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים׃ |
42 And when it was already evening, since it was [the] preparation, that is, [the day] before a sabbath,
| ועת הערב הגיע ומפני אשר ערב שבת היה הוא היום שלפני השבת׃ |
43 Joseph of Arimathaea, an honourable councillor, who also himself was awaiting the kingdom of God, coming, emboldened himself and went in to Pilate and begged the body of Jesus.
| ויבא יוסף הרמתי יועץ נכבד אשר היה מחכה גם הוא למלכות האלהים ויתחזק ויבא אל פילטוס וישאל את גופת ישוע׃ |
44 And Pilate wondered if he were already dead; and having called to [him] the centurion, he inquired of him if he had long died.
| ויתמה פילטוס על אשר הוא כבר מת ויקרא אל שר המאה וישאלהו הגוע כבר׃ |
45 And when he knew from the centurion, he granted the body to Joseph.
| וידע מפי שר המאה כי כן ויתן את גופתו מתנה ליוסף׃ |
46 And having bought fine linen, [and] having taken him down, he swathed him in the fine linen, and laid him in a sepulchre which was cut out of rock, and rolled a stone to the door of the sepulchre.
| והוא קנה סדין ויורד אתו ויכרכהו בסדין וישימהו בקבר חצוב בסלע ויגל אבן על פתח הקבר׃ |
47 And Mary of Magdala and Mary the [mother] of Joses saw where he was put.
| ומרים המגדלית ומרים אם יוסי היו ראות את המקום אשר הושם שמה׃ |
