Luke 1
1 Forasmuch as many have undertaken to draw up a relation concerning the matters fully believed among us,
| אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃ |
2 as those who from the beginning were eye-witnesses of and attendants on the Word have delivered them to us,
| כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃ |
3 it has seemed good to me also, accurately acquainted from the origin with all things, to write to thee with method, most excellent Theophilus,
| חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃ |
4 that thou mightest know the certainty of those things in which thou hast been instructed.
| למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃ |
5 There was in the days of Herod, the king of Judaea, a certain priest, by name Zacharias, of the course of Abia, and his wife of the daughters of Aaron, and her name Elizabeth.
| כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃ |
6 And they were both just before God, walking in all the commandments and ordinances of the Lord blameless.
| ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃ |
7 And they had no child, because Elizabeth was barren, and they were both advanced in years.
| ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃ |
8 And it came to pass, as he fulfilled his priestly service before God in the order of his course,
| ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃ |
9 it fell to him by lot, according to the custom of the priesthood, to enter into the temple of the Lord to burn incense.
| וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃ |
10 And all the multitude of the people were praying without at the hour of incense.
| וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃ |
11 And an angel of [the] Lord appeared to him, standing on the right of the altar of incense.
| וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃ |
12 And Zacharias was troubled, seeing [him], and fear fell upon him.
| ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃ |
13 But the angel said to him, Fear not, Zacharias, because thy supplication has been heard, and thy wife Elizabeth shall bear thee a son, and thou shalt call his name John.
| ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃ |
14 And he shall be to thee joy and rejoicing, and many shall rejoice at his birth.
| והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃ |
15 For he shall be great before [the] Lord, and he shall drink no wine nor strong drink; and he shall be filled with [the] Holy Spirit, even from his mother's womb.
| כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃ |
16 And many of the sons of Israel shall he turn to [the] Lord their God.
| ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃ |
17 And he shall go before him in [the] spirit and power of Elias, to turn hearts of fathers to children, and disobedient ones to [the] thoughts of just [men], to make ready for [the] Lord a prepared people.
| והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃ |
18 And Zacharias said to the angel, How shall I know this, for I am an old man, and my wife advanced in years?
| ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃ |
19 And the angel answering, said to him, I am Gabriel, who stand before God, and I have been sent to speak to thee, and to bring these glad tidings to thee;
| ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃ |
20 and behold, thou shalt be silent and not able to speak, till the day in which these things shall take place, because thou hast not believed my words, the which shall be fulfilled in their time.
| והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃ |
21 And the people were awaiting Zacharias, and they wondered at his delaying in the temple.
| והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃ |
22 But when he came out he could not speak to them, and they recognised that he had seen a vision in the temple. And he was making signs to them, and continued dumb.
| ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃ |
23 And it came to pass, when the days of his service were completed, he departed to his house.
| ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃ |
24 Now after these days, Elizabeth his wife conceived, and hid herself five months, saying,
| ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃ |
25 Thus has [the] Lord done to me in [these] days in which he looked upon [me] to take away my reproach among men.
| ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃ |
26 But in the sixth month, the angel Gabriel was sent of God to a city of Galilee, of which [the] name [was] Nazareth,
| ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃ |
27 to a virgin betrothed to a man whose name [was] Joseph, of the house of David; and the virgin's name [was] Mary.
| אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃ |
28 And the angel came in to her, and said, Hail, [thou] favoured one! the Lord [is] with thee: [blessed art thou amongst women].
| ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃ |
29 But she, [seeing] [the angel], was troubled at his word, and reasoned in her mind what this salutation might be.
| והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃ |
30 And the angel said to her, Fear not, Mary, for thou hast found favour with God;
| ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃ |
31 and behold, thou shalt conceive in the womb and bear a son, and thou shalt call his name Jesus.
| והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃ |
32 He shall be great, and shall be called Son of [the] Highest; and [the] Lord God shall give him the throne of David his father;
| והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃ |
33 and he shall reign over the house of Jacob for the ages, and of his kingdom there shall not be an end. (aiōn g165)
| ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃ (aiōn g165) |
34 But Mary said to the angel, How shall this be, since I know not a man?
| ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃ |
35 And the angel answering said to her, [The] Holy Spirit shall come upon thee, and power of [the] Highest overshadow thee, wherefore the holy thing also which shall be born shall be called Son of God.
| ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃ |
36 And behold, Elizabeth, thy kinswoman, she also has conceived a son in her old age, and this is the sixth month to her that was called barren:
| והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃ |
37 for nothing shall be impossible with God.
| כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃ |
38 And Mary said, Behold the bondmaid of [the] Lord; be it to me according to thy word. And the angel departed from her.
| ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃ |
39 And Mary, rising up in those days, went into the hill country with haste, to a city of Judah,
| ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃ |
40 and entered into the house of Zacharias, and saluted Elizabeth.
| ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃ |
41 And it came to pass, as Elizabeth heard the salutation of Mary, the babe leaped in her womb; and Elizabeth was filled with [the] Holy Spirit,
| ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃ |
42 and cried out with a loud voice and said, Blessed [art] thou amongst women, and blessed the fruit of thy womb.
| ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃ |
43 And whence [is] this to me, that the mother of my Lord should come to me?
| ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃ |
44 For behold, as the voice of thy salutation sounded in my ears, the babe leaped with joy in my womb.
| כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃ |
45 And blessed [is] she that has believed, for there shall be a fulfilment of the things spoken to her from [the] Lord.
| ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃ |
46 And Mary said, My soul magnifies the Lord,
| ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃ |
47 and my spirit has rejoiced in God my Saviour.
| ותגל רוחי באלהי ישעי׃ |
48 For he has looked upon the low estate of his bondmaid; for behold, from henceforth all generations shall call me blessed.
| אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃ |
49 For the Mighty One has done to me great things, and holy [is] his name;
50 and his mercy [is] to generations and generations to them that fear him.
| וחסדו לדור דורים על יראיו׃ |
51 He has wrought strength with his arm; he has scattered haughty [ones] in the thought of their heart.
| גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃ |
52 He has put down rulers from thrones, and exalted the lowly.
| הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃ |
53 He has filled the hungry with good things, and sent away the rich empty.
| רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃ |
54 He has helped Israel his servant, in order to remember mercy,
| תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃ |
| כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃ (aiōn g165) |
56 And Mary abode with her about three months, and returned to her house.
| ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃ |
57 But the time was fulfilled for Elizabeth that she should bring forth, and she gave birth to a son.
| וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃ |
58 And her neighbours and kinsfolk heard that [the] Lord had magnified his mercy with her, and they rejoiced with her.
| וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃ |
59 And it came to pass on the eighth day they came to circumcise the child, and they called it after the name of his father, Zacharias.
| ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃ |
60 And his mother answering said, No; but he shall be called John.
| ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃ |
61 And they said to her, There is no one among thy kinsfolk who is called by this name.
| ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃ |
62 And they made signs to his father as to what he might wish it to be called.
| וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃ |
63 And having asked for a writing-table, he wrote saying, John is his name. And they all wondered.
| וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃ |
64 And his mouth was opened immediately, and his tongue, and he spake, blessing God.
| ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃ |
65 And fear came upon all who dwelt round about them; and in the whole hill-country of Judaea all these things were the subject of conversation.
| ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃ |
66 And all who heard them laid them up in their heart, saying, What then will this child be? And [the] Lord's hand was with him.
| וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃ |
67 And Zacharias his father was filled with [the] Holy Spirit, and prophesied, saying,
| וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃ |
68 Blessed be [the] Lord the God of Israel, because he has visited and wrought redemption for his people,
| ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃ |
69 and raised up a horn of deliverance for us in the house of David his servant;
| וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃ |
70 as he spoke by [the] mouth of his holy prophets, who have been since the world began; (aiōn g165)
| כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃ (aiōn g165) |
71 deliverance from our enemies and out of the hand of all who hate us;
| ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃ |
72 to fulfil mercy with our fathers and remember his holy covenant,
| לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃ |
73 [the] oath which he swore to Abraham our father,
| את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃ |
74 to give us, that, saved out of the hand of our enemies, we should serve him without fear
| להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃ |
75 in piety and righteousness before him all our days.
| בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃ |
76 And thou, child, shalt be called [the] prophet of [the] Highest; for thou shalt go before the face of [the] Lord to make ready his ways;
| ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃ |
77 to give knowledge of deliverance to his people by [the] remission of their sins
| לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃ |
78 on account of [the] bowels of mercy of our God; wherein [the] dayspring from on high has visited us,
| ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃ |
79 to shine upon them who were sitting in darkness and in [the] shadow of death, to guide our feet into [the] way of peace.
| להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃ |
80 — And the child grew and was strengthened in spirit; and he was in the deserts until the day of his shewing to Israel.
| ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃ |
