Luke 24
1 But on the morrow of the sabbath, very early indeed in the morning, they came to the tomb, bringing the aromatic spices which they had prepared.
| ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃ |
2 And they found the stone rolled away from the sepulchre.
| וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃ |
3 And when they had entered they found not the body of the Lord Jesus.
| ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃ |
4 And it came to pass as they were in perplexity about it, that behold, two men suddenly stood by them in shining raiment.
| ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃ |
5 And as they were filled with fear and bowed their faces to the ground, they said to them, Why seek ye the living one among the dead?
| ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃ |
6 He is not here, but is risen: remember how he spoke to you, being yet in Galilee,
| איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃ |
7 saying, The Son of man must be delivered up into the hands of sinners, and be crucified, and rise the third day.
| כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃ |
8 And they remembered his words;
| ותזכרנה את דבריו׃ |
9 and, returning from the sepulchre, related all these things to the eleven and to all the rest.
| ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃ |
10 Now it was Mary of Magdala, and Johanna, and Mary the [mother] of James, and the others with them, who told these things to the apostles.
| ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃ |
11 And their words appeared in their eyes as an idle tale, and they disbelieved them.
| ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃ |
12 But Peter, rising up, ran to the sepulchre, and stooping down he sees the linen clothes lying there alone, and went away home, wondering at what had happened.
| ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃ |
13 And behold, two of them were going on the same day to a village distant sixty stadia from Jerusalem, called Emmaus;
| והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃ |
14 and they conversed with one another about all these things which had taken place.
| והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃ |
15 And it came to pass as they conversed and reasoned, that Jesus himself drawing nigh, went with them;
| ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃ |
16 but their eyes were holden so as not to know him.
| ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃ |
17 And he said to them, What discourses are these which pass between you as ye walk, and are downcast?
| ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃ |
18 And one [of them], named Cleopas, answering said to him, Thou sojournest alone in Jerusalem, and dost not know what has taken place in it in these days?
| ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃ |
19 And he said to them, What things? And they said to him, The things concerning Jesus the Nazaraean, who was a prophet mighty in deed and word before God and all the people;
| ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃ |
20 and how the chief priests and our rulers delivered him up to [the] judgment of death and crucified him.
| ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃ |
21 But we had hoped that he was [the one] who is about to redeem Israel. But then, besides all these things, it is now, to-day, the third day since these things took place.
| ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃ |
22 And withal, certain women from amongst us astonished us, having been very early at the sepulchre,
| והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃ |
23 and, not having found his body, came, saying that they also had seen a vision of angels, who say that he is living.
| ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃ |
24 And some of those with us went to the sepulchre, and found it so, as the women also had said, but him they saw not.
| וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃ |
25 And he said to them, O senseless and slow of heart to believe in all that the prophets have spoken!
| ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃ |
26 Ought not the Christ to have suffered these things and to enter into his glory?
| הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃ |
27 And having begun from Moses and from all the prophets, he interpreted to them in all the scriptures the things concerning himself.
| ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃ |
28 And they drew near to the village where they were going, and he made as though he would go farther.
| ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃ |
29 And they constrained him, saying, Stay with us, for it is toward evening and the day is declining. And he entered in to stay with them.
| ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃ |
30 And it came to pass as he was at table with them, having taken the bread, he blessed, and having broken it, gave it to them.
| ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃ |
31 And their eyes were opened, and they recognised him. And he disappeared from them.
| ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃ |
32 And they said to one another, Was not our heart burning in us as he spoke to us on the way, [and] as he opened the scriptures to us?
| ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃ |
33 And rising up the same hour, they returned to Jerusalem. And they found the eleven, and those with them, gathered together,
| ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃ |
34 saying, The Lord is indeed risen and has appeared to Simon.
| האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃ |
35 And they related what [had happened] on the way, and how he was made known to them in the breaking of bread.
| ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃ |
36 And as they were saying these things, he himself stood in their midst, and says to them, Peace [be] unto you.
| עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃ |
37 But they, being confounded and being frightened, supposed they beheld a spirit.
| והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃ |
38 And he said to them, Why are ye troubled? and why are thoughts rising in your hearts?
| ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃ |
39 behold my hands and my feet, that it is I myself. Handle me and see, for a spirit has not flesh and bones as ye see me having.
| ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃ |
40 And having said this he shewed them his hands and his feet.
| ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃ |
41 But while they yet did not believe for joy, and were wondering, he said to them, Have ye anything here to eat?
| והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃ |
42 And they gave him part of a broiled fish and of a honeycomb;
| ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃ |
43 and he took it and ate before them.
| ויקח ויאכל לעיניהם׃ |
44 And he said to them, These [are] the words which I spoke to you while I was yet with you, that all that is written concerning me in the law of Moses and prophets and psalms must be fulfilled.
| ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃ |
45 Then he opened their understanding to understand the scriptures,
| אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃ |
46 and said to them, Thus it is written, and thus it behoved the Christ to suffer, and to rise from among the dead the third day;
| ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃ |
47 and that repentance and remission of sins should be preached in his name to all the nations beginning at Jerusalem.
| ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃ |
48 And ye are witnesses of these things.
| ואתם עדים בזאת׃ |
49 And behold, I send the promise of my Father upon you; but do ye remain in the city till ye be clothed with power from on high.
| והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃ |
50 And he led them out as far as Bethany, and having lifted up his hands, he blessed them.
| ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃ |
51 And it came to pass as he was blessing them, he was separated from them and was carried up into heaven.
| ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃ |
52 And they, having done him homage, returned to Jerusalem with great joy,
| והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃ |
53 and were continually in the temple praising and blessing God.
| ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃ |
