Luke 13
1 Now at the same time there were present some who told him of the Galileans whose blood Pilate mingled with [that of] their sacrifices.
| אז באו אנשים לישוע וסיפרו לו שפילטוס רצח מספר יהודים מהגליל בעת שהקריבו זבחים בבית־המקדש. |
2 And he answering said to them, Think ye that these Galileans were sinners beyond all the Galileans because they suffered such things?
| ”האם אתם חושבים שהם נרצחו משום שהיו חוטאים גדולים יותר משאר אנשי הגליל?“שאל ישוע. |
3 No, I say to you, but if ye repent not, ye shall all perish in the same manner.
| ”ודאי שלא! אני אומר לכם שאם לא תחזרו בתשובה ותפנו לאלוהים יהיה סופכם כמו שלהם. |
4 Or those eighteen on whom the tower in Siloam fell and killed them, think ye that they were debtors beyond all the men who dwell in Jerusalem?
| ”ומה בנוגע לשמונה־עשר האנשים שנהרגו כשהתמוטט עליהם המגדל בשילוח? האם הם היו החוטאים הגדולים ביותר בירושלים? |
5 No, I say to you, but if ye repent not, ye shall all perish in like manner.
| ודאי שלא! אבל דעו לכם שאם לא תחזרו בתשובה יהיה סופכם כשלהם.“ |
6 And he spoke this parable: A certain [man] had a fig-tree planted in his vineyard, and he came seeking fruit upon it and did not find [any].
| ישוע סיפר להם את המשל הבא:”אדם נטע בגנו עץ תאנה, אולם בכל פעם שבא לחפש תאנים ציפתה לו אכזבה כי העץ לא נשא כל פרי. |
7 And he said to the vinedresser, Behold, [these] three years I come seeking fruit on this fig-tree and find none: cut it down; why does it also render the ground useless?
| לבסוף אמר לגנן:’חיכיתי שלוש שנים ולא זכיתי אף בתאנה אחת! הבה נעקור את העץ וניטע אחר במקומו; חבל שיגזול חלקת אדמה יקרה‘. |
8 But he answering says to him, Sir, let it alone for this year also, until I shall dig about it and put dung,
| ”’חכה עוד שנה אחת, אדוני‘, ביקש הגנן.’אני אקדיש לתאנה תשומת לב מיוחדת, אעדור סביבה ואזבל את האדמה. |
9 and if it shall bear fruit — but if not, after that thou shalt cut it down.
| אם התאנה תשא פרי בשנה הבאה מה טוב, ואם לא – אעקור אותה‘. “ |
10 And he was teaching in one of the synagogues on the sabbath.
| בשבת אחת כשלימד ישוע בבית־הכנסת, |
11 And lo, [there was] a woman having a spirit of infirmity eighteen years, and she was bent together and wholly unable to lift her head up.
| ראה אישה שהייתה בעלת־מום במשך שמונה־עשרה שנה. הגב שלה היה כפוף והיא לא יכלה להזדקף. |
12 And Jesus, seeing her, called to [her], and said to her, Woman, thou art loosed from thine infirmity.
| ישוע קרא אליו את האישה ואמר לה:”אישה, הרפאי ממחלתך!“ |
13 And he laid his hands upon her; and immediately she was made straight, and glorified God.
| הוא נגע בה, והיא מיד הזדקפה והחלה להלל את אלוהים. |
14 But the ruler of the synagogue, indignant because Jesus healed on the sabbath, answering said to the crowd, There are six days in which [people] ought to work; in these therefore come and be healed, and not on the sabbath day.
| ראש בית־הכנסת כעס מאוד על שישוע ריפא את האישה בשבת.”שישה ימים בשבוע נועדו לעבודה!“קרא בזעם אל הקהל.”בואו להירפא בימי חול ולא בשבת!“ |
15 The Lord therefore answered him and said, Hypocrites! does not each one of you on the sabbath loose his ox or his ass from the manger and leading [it] away, water [it]?
| ”צבוע שכמוך!“הייתה תשובתו של האדון.”אתם כולם, האם אינכם מתירים את הבהמות שלכם ומוליכים אותם אל השוקת בשבת לשתות מים? |
16 And this [woman], who is a daughter of Abraham, whom Satan has bound, lo, [these] eighteen years, ought she not to be loosed from this bond on the sabbath day?
| והאם אסור לי, רק משום ששבת היום, להתיר אישה זאת, יהודייה, מכבלי השטן שאסר אותה במשך שמונה־עשרה שנים?“ |
17 And as he said these things, all who were opposed to him were ashamed; and all the crowd rejoiced at all the glorious things which were being done by him.
| דבריו ביישו את מתנגדיו ואילו כל העם שמח על הנפלאות שחולל. |
18 And he said, To what is the kingdom of God like? and to what shall I liken it?
| ישוע חזר ולימד את העם על מלכות האלוהים:”כיצד אוכל לתאר לכם את מלכות האלוהים, למה היא דומה? |
19 It is like a grain of mustard [seed] which a man took and cast into his garden; and it grew and became a great tree, and the birds of heaven lodged in its branches.
| היא דומה לגרגר זעיר של צמח החרדל אשר נזרע בגינה. כעבור זמן מה גדל הגרגר הזעיר והופך לעץ, והציפורים בונות קן בין ענפיו.“ |
20 And again he said, To what shall I liken the kingdom of God?
| ועוד שאל:”אל מה אדמה את מלכות האלהים? |
21 It is like leaven, which a woman took and hid in three measures of meal until the whole was leavened.
| מלכות האלוהים דומה לשמרים בבצק – מעט השמרים מחמיצים את הבצק כולו.“ |
22 And he went through one city and village after another, teaching, and journeying to Jerusalem.
| בדרכו לירושלים עבר ישוע מעיר לעיר ומכפר לכפר ולימד את האנשים. |
23 And one said to him, Sir, [are] such as are to be saved few in number? But he said unto them,
| פעם שאל מישהו את ישוע:”אדון, האם ייוושעו רק אנשים מעטים?“ |
24 Strive with earnestness to enter in through the narrow door, for many, I say to you, will seek to enter in and will not be able.
| השיב לו ישוע:”הואיל ושער הכניסה צר מאוד, עליכם להתאמץ מאוד כדי להיכנס דרכו. דעו לכם שאנשים רבים ירצו להיכנס דרך השער, אבל הם לא יוכלו; לאחר שבעל־הבית ינעל את השער יהיה מאוחר מדי. גם אם תעמדו בחוץ, תדפקו על השער ותתחננו:’אדוננו, פתח לנו את הדלת!‘הוא יענה לכם:’אינני מכיר אתכם כלל, מאיפה אתם?‘ |
25 From the time that the master of the house shall have risen up and shall have shut the door, and ye shall begin to stand without and to knock at the door, saying, Lord, open to us; and he answering shall say to you, I know you not whence ye are:
26 then shall ye begin to say, We have eaten in thy presence and drunk, and thou hast taught in our streets;
| ”’אבל אכלנו ושתינו איתך ואף לימדת ברחוב שלנו‘, תגידו. |
27 and he shall say, I tell you, I do not know you whence ye are; depart from me, all [ye] workers of iniquity.
| והוא ישיב:’אני אומר לכם שאני לא מכיר אתכם. הסתלקו מכאן, רשעים שכמותכם!‘ |
28 There shall be the weeping and the gnashing of teeth, when ye shall see Abraham and Isaac and Jacob and all the prophets in the kingdom of God, but yourselves cast out.
| ”אתם תהיו מחוץ למלכות האלוהים, במקום שיש בכי וחריקת שיניים, כשתראו את אברהם, יצחק, יעקב וכל הנביאים. |
29 And they shall come from east and west, and from north and south, and shall lie down at table in the kingdom of God.
| מכל קצוות תבל יבואו אנשים אל מלכות האלוהים. |
30 And behold, there are last who shall be first, and there are first who shall be last.
| דעו לכם כי יש כאלה שעתה נחשבים נחותים, אולם במלכות האלוהים הם יהיו גדולים. לעומתם יש כאלה שעתה הם אנשים חשובים וגדולים, אולם במלכות האלוהים יהיו קטנים ולא חשובים.“ |
31 The same hour certain Pharisees came up, saying to him, Get out, and go hence, for Herod is desirous to kill thee.
| באותה שעה באו פרושים אחדים אל ישוע והזהירו אותו:”המלך הורדוס רוצה להרוג אותך! אם ברצונך לחיות, ברח מכאן!“ |
32 And he said to them, Go, tell that fox, Behold, I cast out demons and accomplish cures to-day and to-morrow, and the third [day] I am perfected;
| ישוע השיב להם:”לכו ואמרו לשועל הזה שאמשיך לגרש שדים ולרפא את החולים היום ומחר, וביום השלישי אשלים את משימתי. |
33 but I must needs walk to-day and to-morrow and the [day] following, for it must not be that a prophet perish out of Jerusalem.
| כן, עלי להמשיך בדרכי היום, מחר ומחרתיים, כי לא ייתכן שנביא אלוהים ייהרג מחוץ לירושלים. |
34 Jerusalem, Jerusalem, the [city] that kills the prophets and stones those that are sent unto her, how often would I have gathered thy children together, as a hen her brood under her wings, and ye would not.
| ”ירושלים, ירושלים, ההורגת את הנביאים ורוגמת באבנים את שליחי אלוהים! פעמים רבות חפצתי לאסוף את בנייך, כתרנגולת האוספת את אפרוחיה תחת כנפיה, אולם לא רצית. |
35 Behold, your house is left unto you; and I say unto you, that ye shall not see me until it come that ye say, Blessed [is] he that comes in the name of [the] Lord.
| והנה אלוהים נוטש את ביתכם, ואני אומר לכם שלא תראו אותי שוב עד אשר תאמרו:’ברוך הבא בשם ה׳!‘“ |
