Luke 11
1 And it came to pass as he was in a certain place praying, when he ceased, one of his disciples said to him, Lord, teach us to pray, even as John also taught his disciples.
| ויהי הוא מתפלל במקום אחד ויאמר אליו אחד מתלמידיו אחרי כלותו אדני למדנו להתפלל כאשר למד גם יוחנן את תלמידיו׃ |
2 And he said to them, When ye pray, say, Father, thy name be hallowed; thy kingdom come;
| ויאמר אליהם כי תתפללו אמרו אבינו שבשמים יתקדש שמך תבוא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃ |
3 give us our needed bread for each day;
| את לחם חקנו תן לנו יום יום׃ |
4 and remit us our sins, for we also remit to every one indebted to us; and lead us not into temptation.
| וסלח לנו את חובתנו כי סלחים גם אנחנו לכל החיב לנו ואל תביאנו לידי נסיון כי אם הצילנו מן הרע׃ |
5 And he said to them, Who among you shall have a friend, and shall go to him at midnight and say to him, Friend, let me have three loaves,
| ויאמר אליהם מי בכם אשר יהיה לו אהב והלך ובא אליו בחצות הלילה ואמר אליו ידידי הלוני שלשת ככרות לחם׃ |
6 since a friend of mine on a journey is come to me, and I have nothing to set before him;
| כי אהבי בא אלי מן הדרך ואין לי דבר לשום לפניו׃ |
7 and he within answering should say, Do not disturb me; the door is already shut, and my children are with me in bed; I cannot rise up to give [it] thee?
| והוא מלפנים יענה ויאמר אל תוגיעני כי כבר נסגרה הדלת וילדי שוכבים עמדי במטה לא אוכל לקום ולתת לך׃ |
8 — I say to you, Although he will not get up and give [them] to him because he is his friend, because of his shamelessness, at any rate, he will rise and give him as many as he wants.
| אני אמר לכם גם כי לא יקום לתת לו על היותו אהבו יקום בעבור עזות פניו ויתן לו ככל צרכו׃ |
9 And I say to you, Ask, and it shall be given to you; seek, and ye shall find; knock, and it shall be opened to you.
| וגם אני אמר לכם שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם׃ |
10 For every one that asks receives; and he that seeks finds; and to him that knocks it will be opened.
| כי כל השאל יקבל והדרש ימצא ולדפק יפתח׃ |
11 But of whom of you that is a father shall a son ask bread, and [the father] shall give him a stone? or also a fish, and instead of a fish shall give him a serpent?
| ומי בכם האב אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן ואם דג היתן לו נחש תחת הדג׃ |
12 or if also he shall ask an egg, shall give him a scorpion?
| או כי ישאלנו ביצה היתן לו עקרב׃ |
13 If therefore ye, being evil, know how to give good gifts to your children, how much rather shall the Father who is of heaven give [the] Holy Spirit to them that ask him?
| הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי האב מן השמים יתן את רוח הקדש לשאלים מאתו׃ |
14 And he was casting out a demon, and it was dumb; and it came to pass, the demon being gone out, the dumb [man] spoke. And the crowds wondered.
| ויהי היום ויגרש שד והוא אלם ויהי אחרי צאת השד וידבר האלם ויתמהו העם׃ |
15 But some from among them said, By Beelzebub the prince of the demons casts he out demons.
| ויש אשר אמרו בבעל זבוב שר השדים הוא מגרש את השדים׃ |
16 And others tempting [him] sought from him a sign out of heaven.
| ויש אשר נסוהו וישאלו ממנו אות מן השמים׃ |
17 But he, knowing their thoughts, said to them, Every kingdom divided against itself is brought to desolation: and a house set against a house falls;
| והוא ידע את מחשבותם ויאמר אליהם כל ממלכה הנחלקה על עצמה תחרב ובית יפל על בית׃ |
18 and if also Satan is divided against himself, how shall his kingdom subsist? because ye say that I cast out demons by Beelzebub.
| וגם השטן אם נחלק על עצמו איככה תכון ממלכתו כי אמרתם שבבעל זבוב מגרש אני את השדים׃ |
19 But if I by Beelzebub cast out demons, your sons — by whom do they cast [them] out? For this reason they shall be your judges.
| ואם אני מגרש את השדים בבעל זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם׃ |
20 But if by the finger of God I cast out demons, then the kingdom of God is come upon you.
| ואם באצבע אלהים מגרש אני את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃ |
21 When the strong [man] armed keeps his own house, his goods are in peace;
| בהיות הגבור שמר את חצרו והוא מזין והיה רכושו שלום׃ |
22 but when the stronger than he coming upon [him] overcomes him, he takes away his panoply in which he trusted, and he will divide the spoil [he has taken] from him.
| ואם יבוא עליו חזק ממנו ותקפו ישא ממנו את נשקו אשר בטח בו ואת מלקחו יחלק׃ |
23 He that is not with me is against me, and he that gathers not with me scatters.
| כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מאסף אתי הוא מפזר׃ |
24 When the unclean spirit has gone out of the man, he goes through dry places seeking rest; and not finding [any] he says, I will return to my house whence I came out.
| הרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשוטט במקמות ציה לבקש לה מנוחה ולא תמצא אז תאמר אשובה נא אל ביתי אשר יצאתי משם׃ |
25 And having come, he finds it swept and adorned.
| ובבואה תמצא אתו מטאטא ומהדר׃ |
26 Then he goes and takes seven other spirits worse than himself, and entering in, they dwell there; and the last condition of that man becomes worse than the first.
| ואחר תלך ולקחה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו׃ |
27 And it came to pass as he spake these things, a certain woman, lifting up her voice out of the crowd, said to him, Blessed is the womb that has borne thee, and the paps which thou hast sucked.
| ויהי כדברו את הדברים האלה ואשה אחת מן העם נשאה את קולה ותאמר אליו אשרי הבטן אשר נשאתך והשדים אשר ינקת׃ |
28 But he said, Yea rather, blessed are they who hear the word of God and keep [it].
| והוא אמר ואף כי אשרי השמעים והשמרים את דבר האלהים׃ |
29 But as the crowds thronged together, he began to say, This generation is a wicked generation: it seeks a sign, and a sign shall not be given to it but the sign of Jonas.
| ויקבצו עם רב ויחל לדבר הדור הזה דור רע הוא אות הוא מבקש ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא׃ |
30 For as Jonas was a sign to the Ninevites, thus shall also the Son of man be to this generation.
| כי כאשר היה יונה לאנשי נינוה לאות כן יהיה גם בן האדם לדור הזה׃ |
31 A queen of the south shall rise up in the judgment with the men of this generation, and shall condemn them: for she came from the ends of the earth to hear the wisdom of Solomon; and behold, more than Solomon is here.
| מלכת תימן תקום במשפט עם אנשי הדור הזה והרשיעה אותם כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמת שלמה והנה יש פה גדול משלמה׃ |
32 Men of Nineveh shall stand up in the judgment with this generation, and shall condemn it: for they repented at the preaching of Jonas; and behold, more than Jonas is here.
| אנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה והרשיעהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה יש פה גדול מיונה׃ |
33 But no one having lit a lamp sets it in secret, nor under the corn-measure, but on the lamp-stand, that they who enter in may see the light.
| אין מדליק נר אשר ישימהו בסתר או תחת האיפה כי אם על המנורה למען יראו באי הבית את אורו׃ |
34 The lamp of the body is thine eye: when thine eye is simple, thy whole body also is light; but when it is wicked, thy body also is dark.
| נר הגוף הוא העין לכן בהיות עינך תמימה גם כל גופך יאור ובהיותה רעה וחשך גם גופך׃ |
35 See therefore that the light which is in thee be not darkness.
| על כן השמר לך פן יחשך האור אשר בקרבך׃ |
36 If therefore thy whole body [is] light, not having any part dark, it shall be all light as when the lamp lights thee with its brightness.
| והנה אם גופך כלו אור ואין בו כל דבר חשך אז יאור כלו והיה כהאיר לך הנר בברק נגהו׃ |
37 But as he spoke, a certain Pharisee asked him that he would dine with him; and entering in he placed himself at table.
| ויהי בדברו ויבקש ממנו פרוש אחד לאכל אתו לחם ויבא הביתה ויסב׃ |
38 But the Pharisee seeing [it] wondered that he had not first washed before dinner.
| ויתמה הפרוש בראתו אשר לא נטל ידיו בראשונה לפני הסעודה׃ |
39 But the Lord said to him, Now do ye Pharisees cleanse the outside of the cup and of the dish, but your inward [parts] are full of plunder and wickedness.
| ויאמר אליו האדון כעת אתם הפרושים מטהרים את הכום והקערה מחוץ והפנימי אשר בכם הוא מלא גזל ורשע׃ |
40 Fools, has not he who has made the outside made the inside also?
| הכסילים הלא עשה החיצון גם עשה את הפנימי׃ |
41 But rather give alms of what ye have, and behold, all things are clean to you.
| אבל תנו לצדקה את אשר בם והנה הכל טהור לכם׃ |
42 But woe unto you, Pharisees, for ye pay tithes of mint and rue and every herb, and pass by the judgment and the love of God: these ye ought to have done, and not have left those aside.
| אך אוי לכם הפרושים כי תעשרו את המנתא ואת הפיגם ואת כל הירק ותעברו את המשפט ואת אהבת אלהים והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃ |
43 Woe unto you, Pharisees, for ye love the first seat in the synagogues and salutations in the market-places.
| אוי לכם הפרושים כי תאהבו את מושב הראש בבתי הכנסיות ואת שאלות שלומכם בשוקים׃ |
44 Woe unto you, for ye are as the sepulchres which appear not, and the men walking over them do not know [it].
| אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי אתם כקברים הנסתרים ובני האדם מתהלכים עליהם ולא ידעו׃ |
45 And one of the doctors of the law answering says to him, Teacher, in saying these things thou insultest us also.
| ויען אחד מבעלי התורה ויאמר אליו רבי בדבריך אלה תחרף גם אתנו׃ |
46 And he said, To you also woe, doctors of the law, for ye lay upon men burdens heavy to bear, and yourselves do not touch the burdens with one of your fingers.
| ויאמר אוי גם לכם בעלי התורה כי עמסים אתם על בני האדם משאות כבדים מסבל ואתם בעצמכם אינכם נגעים במשאות גם באחת מאצבעותיכם׃ |
47 Woe unto you, for ye build the sepulchres of the prophets, but your fathers killed them.
| אוי לכם כי בונים אתם את קברות הנביאים ואבותיכם הרגו אותם׃ |
48 Ye bear witness then, and consent to the works of your fathers; for they killed them, and ye build [their sepulchres].
| וכן אתם מעידים ורוצים במעשי אבותיכם כי המה הרגו אותם ואתם בונים את קבריהם׃ |
49 For this reason also the wisdom of God has said, I will send to them prophets and apostles, and of these shall they kill and drive out by persecution,
| בעבור זאת גם אמרה חכמת האלהים אשלח אליהם נביאים ושליחים ומהם יהרגו וירדפו׃ |
50 that the blood of all the prophets which has been poured out from the foundation of the world may be required of this generation,
| למען ידרש מן הדור הזה דם כל הנביאים אשר נשפך למן הוסד הארץ׃ |
51 from the blood of Abel to the blood of Zacharias, who perished between the altar and the house; yea, I say to you, it shall be required of this generation.
| מדם הבל עד דם זכריהו אשר נהרג בין המזבח ולבית הן אמר אני לכם דרוש ידרש מן הדור הזה׃ |
52 Woe unto you, the doctors of the law, for ye have taken away the key of knowledge; yourselves have not entered in, and those who were entering in ye have hindered.
| אוי לכם בעלי התורה כי הסירתם את מפתח הדעת אתם לא באתם ואת הבאים מנעתם׃ |
53 And as he said these things to them, the scribes and the Pharisees began to press him urgently, and to make him speak of many things;
| ויהי כדברו להם את אלה ויחלו הסופרים והפרושים לשטם אותו מאד ולהקשות לו בדברים רבים׃ |
54 watching him, [and seeking] to catch something out of his mouth, [that they might accuse him].
| ויארבו לו ויבקשו לצודד דבר מפיהו למען ימצאו עליו שטנה׃ |
