Lamentations 4
1 How is the gold become dim! the most pure gold changed! the stones of the sanctuary poured out at the top of all the streets!
| איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות׃ |
2 The sons of Zion, so precious, comparable to fine gold, how are they esteemed as earthen pitchers, the work of the hands of the potter!
| בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר׃ |
3 Even the jackals offer the breast, they give suck to their young; the daughter of my people is become cruel, like the ostriches in the wilderness.
| גם תנין חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים במדבר׃ |
4 The tongue of the sucking child cleaveth to the roof of his mouth for thirst; the young children ask bread, no man breaketh it unto them.
| דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם׃ |
5 They that fed delicately are desolate in the streets; they that were brought up in scarlet embrace dung-hills.
| האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות׃ |
6 And the punishment of the iniquity of the daughter of my people is greater than the reward of the sin of Sodom, which was overthrown as in a moment, and no hands were violently laid upon her.
| ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים׃ |
7 Her Nazarites were purer than snow, whiter than milk; they were more ruddy in body than rubies, their figure was as sapphire.
| זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם׃ |
8 Their visage is darker than blackness, they are not known in the streets; their skin cleaveth to their bones, it is withered, it is become like a stick.
| חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ׃ |
9 The slain with the sword are happier than the slain with hunger; for these pine away, stricken through for want of the fruits of the field.
| טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי׃ |
10 The hands of pitiful women have boiled their own children: they were their meat in the ruin of the daughter of my people.
| ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי׃ |
11 Jehovah hath accomplished his fury; he hath poured out his fierce anger, and hath kindled a fire in Zion, which hath consumed the foundations thereof.
| כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסודתיה׃ |
12 The kings of the earth, and all the inhabitants of the world, would not have believed that the adversary and the enemy should enter into the gates of Jerusalem.
| לא האמינו מלכי ארץ וכל ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם׃ |
13 [It is] for the sins of her prophets, [and] the iniquities of her priests, who have shed the blood of the righteous in the midst of her.
| מחטאת נביאיה עונות כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים׃ |
14 They wandered about blind in the streets; they were polluted with blood, so that men could not touch their garments.
| נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם׃ |
15 They cried unto them, Depart! Unclean! Depart! depart, touch not! When they fled away, and wandered about, it was said among the nations, They shall no more sojourn [there].
| סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוסיפו לגור׃ |
16 The face of Jehovah hath divided them; he will no more regard them. They respected not the persons of the priests, they favoured not the aged.
| פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים לא חננו׃ |
17 Our eyes still failed for our vain help; in our watching, we have watched for a nation that did not save.
| עודינה תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע׃ |
18 They hunted our steps, that we could not go in our streets: our end is near, our days are fulfilled; for our end is come.
| צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי בא קצינו׃ |
19 Our pursuers were swifter than the eagles of the heavens; they chased us hotly upon the mountains, they laid wait for us in the wilderness.
| קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו׃ |
20 The breath of our nostrils, the anointed of Jehovah, was taken in their pits; of whom we said, Under his shadow we shall live among the nations.
| רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים׃ |
21 Rejoice and be glad, daughter of Edom, that dwellest in the land of Uz: the cup shall pass also unto thee; thou shalt be drunken, and make thyself naked.
| שישי ושמחי בת אדום יושבתי בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס תשכרי ותתערי׃ |
22 The punishment of thine iniquity is accomplished, O daughter of Zion; he will no more carry thee away into captivity. He will visit thine iniquity, O daughter of Edom; he will discover thy sins.
| תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך׃ |
