John 6
1 After these things Jesus went away beyond the sea of Galilee, [or] of Tiberias,
| כעבור זמן מה חצה ישוע את ים הכינרת (הנקרא גם ימת טבריה). |
2 and a great crowd followed him, because they saw the signs which he wrought upon the sick.
| אנשים רבים הלכו אחריו, כי ראו כיצד ריפא את החולים. |
3 And Jesus went up into the mountain, and there sat with his disciples:
| ישוע ותלמידיו עלו על אחד ההרים והתיישבו על הארץ. |
4 but the passover, the feast of the Jews, was near.
| היה זה זמן קצר לפני חג הפסח. |
5 Jesus then, lifting up his eyes and seeing that a great crowd is coming to him, says to Philip, Whence shall we buy loaves that these may eat?
| ישוע הביט סביבו וראה את ההמונים הבאים לקראתו.”מאין נשיג להם לחם לאכול?“ניסה ישוע את פיליפוס, כי למעשה ידע מה עמד לעשות. |
6 But this he said trying him, for he knew what he was going to do.
7 Philip answered him, Loaves for two hundred denarii are not sufficient for them, that each may have some little [portion].
| ”גם אם נקנה לחם באלפיים שקלים, לא יספיק לכולם!“השיב פיליפוס. |
8 One of his disciples, Andrew, Simon Peter's brother, says to him,
| אַנְדְּרֵי, אחיו של שמעון פטרוס, התערב ואמר: |
9 There is a little boy here who has five barley loaves and two small fishes; but this, what is it for so many?
| ”יש כאן ילד שבידו חמש ככרות לחם ושני דגים, אבל מה יועיל הדבר לכל האלפים האלה?“ |
10 [And] Jesus said, Make the men sit down. Now there was much grass in the place: the men therefore sat down, in number about five thousand.
| ”אמרו לכולם לשבת על האדמה“, ביקש ישוע מהסובבים אותו. כחמשת־אלפים גברים (לא כולל נשים וילדים) היו שם, וכולם התיישבו על המדשאה. |
11 And Jesus took the loaves, and having given thanks, distributed [them] to those that were set down; and in like manner of the small fishes as much as they would.
| ישוע לקח את ככרות הלחם, הודה לאלוהים, הגיש אותן לתלמידיו, והתלמידים הגישו לכל האנשים. ישוע עשה את אותו הדבר עם הדגים, וכולם אכלו לשובע. |
12 And when they had been filled, he says to his disciples, Gather together the fragments which are over and above, that nothing may be lost.
| ”אספו בבקשה את הפירורים שנשארו, “ביקש ישוע,”כדי שדבר לא ייזרק.“ |
13 They gathered [them] therefore together, and filled twelve hand-baskets full of fragments of the five barley loaves, which were over and above to those that had eaten.
| התלמידים אספו את הפירורים מחמש ככרות הלחם ומילאו בהם שנים־עשר סלים. |
14 The men therefore, having seen the sign which Jesus had done, said, This is truly the prophet which is coming into the world.
| כשראה ההמון את הנס הזה, קרא:”זהו באמת הנביא שציפינו לו!“ |
15 Jesus therefore knowing that they were going to come and seize him, that they might make [him] king, departed again to the mountain himself alone.
| ישוע ידע שהם היו מוכנים לאחוז בו בכוח ולהכתירו למלך, ומשום כך שוב נמלט לבדו אל אחד ההרים. |
16 But when evening was come, his disciples went down to the sea,
| בערב ירדו התלמידים לים |
17 and having gone on board ship, they went over the sea to Capernaum. And it had already become dark, and Jesus had not come to them,
| ונכנסו לסירה, כשפניהם מועדות לכפר־נחום. הלילה ירד, וישוע עדיין לא שב אליהם. |
18 and the sea was agitated by a strong wind blowing.
| בינתיים פרצה סערה בים, כי נשבה רוח חזקה. |
19 Having rowed then about twenty-five or thirty stadia, they see Jesus walking on the sea and coming near the ship; and they were frightened.
| התלמידים חתרו במשוטיהם כחמישה קילומטרים, ולפתע ראו את ישוע פוסע לקראתם על־פני המים. פחד אחז אותם, |
20 But he says to them, It is I: be not afraid.
| אולם ישוע הרגיעם:”זה אני, ישוע, אל תפחדו.“ |
21 They were willing therefore to receive him into the ship; and immediately the ship was at the land to which they went.
| הם אספו אותו אל הסירה ומיד הגיעו אל יעדם. |
22 On the morrow the crowd which stood on the other side of the sea, having seen that there was no other little ship there except that into which his disciples had got, and that Jesus had not gone with his disciples into the ship, but [that] his disciples had gone away alone;
| למחרת התקהלו אנשים רבים במקום שישוע חולל את נס הלחם. הם המתינו לישוע, כי לא ראו אותו עוזב את המקום עם תלמידיו בסירה. |
23 (but other little ships out of Tiberias came near to the place where they ate bread after the Lord had given thanks; )
| בינתיים הגיעו אל המקום גם סירות אחרות מטבריה. |
24 when therefore the crowd saw that Jesus was not there, nor his disciples, they got into the ships, and came to Capernaum, seeking Jesus.
| כשנוכחו האנשים כי ישוע איננו שם, הם עלו לסירות והפליגו לכפר־נחום כדי לחפש אותו. |
25 And having found him the other side of the sea, they said to him, Rabbi, when art thou arrived here?
| הם מצאו אותו בכפר־נחום ושאלו בתמיהה:”רבי, כיצד הגעת הנה?“ |
26 Jesus answered them and said, Verily, verily, I say to you, Ye seek me not because ye have seen signs, but because ye have eaten of the loaves and been filled.
| ”האמת היא שאתם רוצים להיות בחברתי מפני שאכלתם לשובע, ולא מפני שאתם מאמינים בי ובאותותיי!“השיב להם ישוע. |
27 Work not [for] the food which perishes, but [for] the food which abides unto life eternal, which the Son of man shall give to you; for him has the Father sealed, [even] God. (aiōnios g166)
| ”אל תעמלו בעד המזון אשר כלה ונגמר, כי אם הקדישו את זמנכם למזון החיים שאותו תקבלו מבן־האדם, כי לשם כך שלח אותי האלוהים אבי.“ (aiōnios g166) |
28 They said therefore to him, What should we do that we may work the works of God?
| ”מה עלינו לעשות כדי למצוא־חן בעיני אלוהים?“שאלו. |
29 Jesus answered and said to them, This is the work of God, that ye believe on him whom he has sent.
| ”אלוהים רוצה שתאמינו במי שהוא שלח אליכם“, השיב ישוע. |
30 They said therefore to him, What sign then doest thou that we may see and believe thee? what dost thou work?
| ”אם ברצונך שנאמין כי אתה המשיח, עליך להראות לנו עוד נסים ונפלאות. |
31 Our fathers ate the manna in the wilderness, as it is written, He gave them bread out of heaven to eat.
| אבותינו אכלו יום יום את המן במדבר כמו שכתוב:’ודגן־שמים נתן להם‘.“ |
32 Jesus therefore said to them, Verily, verily, I say to you, [It is] not Moses that has given you the bread out of heaven; but my Father gives you the true bread out of heaven.
| אולם ישוע הסביר:”אני אומר לכם שלא משה נתן לכם את הלחם מהשמים, אלא אבי הוא שנותן לכם את הלחם האמתי מהשמים. |
33 For the bread of God is he who comes down out of heaven and gives life to the world.
| הלחם האמתי הוא זה שנשלח מהשמים על־ידי אלוהים, והוא מעניק חיים לעולם.“ |
34 They said therefore to him, Lord, ever give to us this bread.
| ”אדון, “קראו,”תן לנו תמיד את הלחם הזה!“ |
35 [And] Jesus said to them, I am the bread of life: he that comes to me shall never hunger, and he that believes on me shall never thirst at any time.
| ”אני הוא לחם החיים“, אמר ישוע.”כל הבא אלי לא ירעב לעולם. כל המאמין בי לא יצמא לעולם. |
36 But I have said to you, that ye have also seen me and do not believe.
| אבל הבעיה היא שאינכם מאמינים גם לאחר שראיתם אותי. |
37 All that the Father gives me shall come to me, and him that comes to me I will not at all cast out.
| אולם אחדים יבואו אלי ויאמינו בי – אלה שאבי נתן לי – ואני מבטיח שלא אדחה איש, |
38 For I am come down from heaven, not that I should do my will, but the will of him that has sent me.
| כי באתי לכאן מהשמים לעשות את רצונו של האלוהים אשר שלחני, ולא את רצוני. |
39 And this is the will of him that has sent me, that of all that he has given me I should lose nothing, but should raise it up in the last day.
| ”האב אשר שלח אותי רוצה שלא אאבד איש מאלה שנתן לי, אלא שאקים את כולם לתחייה ביום האחרון. |
40 For this is the will of my Father, that every one who sees the Son, and believes on him, should have life eternal; and I will raise him up at the last day. (aiōnios g166)
| זהו רצונו: שכל הרואה אותי ומאמין בי יחיה חיי נצח, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון.“ (aiōnios g166) |
41 The Jews therefore murmured about him, because he said, I am the bread which has come down out of heaven.
| היהודים רגזו עליו משום שטען כי הוא הלחם היורד מן השמים. |
42 And they said, Is not this Jesus the son of Joseph, whose father and mother we have known? how then does he say, I am come down out of heaven?
| ”אילו שטויות הוא מדבר?“שאלו.”הלא הוא ישוע בן־יוסף; אנחנו מכירים היטב את כל משפחתו! איך הוא מעז לטעון שהוא בא מהשמים?“ |
43 Jesus therefore answered and said to them, Murmur not among yourselves.
| ”אל תתרגזו על דברי אלה“, ביקש ישוע. |
44 No one can come to me except the Father who has sent me draw him, and I will raise him up in the last day.
| ”רק מי שאלוהים שולח יוכל לבוא אלי, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון. |
45 It is written in the prophets, And they shall be all taught of God. Every one that has heard from the Father [himself], and has learned [of him], comes to me;
| הלא כתוב בספרי הנביאים:’וכל בניך למודי ה׳‘. ואמנם, כל השומע לקול אלוהים ולומד את האמת על אודותיו, יבוא אלי. |
46 not that any one has seen the Father, except he who is of God, he has seen the Father.
| לא שמישהו ראה את האלוהים; אני לבדי ראיתי אותו, שהרי הוא שלח אותי. |
| ”אני אומר לכם באמת, כל המאמין בי יחיה חיי נצח. (aiōnios g166) |
48 I am the bread of life.
| אני הוא לחם החיים. |
49 Your fathers ate the manna in the wilderness and died.
| אבותיכם אכלו את המן במדבר ומתו. |
50 This is the bread which comes down out of heaven, that one may eat of it and not die.
| אולם מי שאוכל מלחם החיים, היורד מהשמים, יחיה חיי נצח ולא ימות. |
51 I am the living bread which has come down out of heaven: if any one shall have eaten of this bread he shall live for ever; but the bread withal which I shall give is my flesh, which I will give for the life of the world. (aiōn g165)
| אנוכי לחם החיים היורד מהשמים; כל האוכל מהלחם הזה יחיה לנצח. אני נותן את בשרי כלחם כדי שהעולם יחיה.“ (aiōn g165) |
52 The Jews therefore contended among themselves, saying, How can he give us this flesh to eat?
| ”איך הוא יכול לתת לנו לאכול את בשרו?“החלו היהודים להתווכח ביניהם. |
53 Jesus therefore said to them, Verily, verily, I say unto you, Unless ye shall have eaten the flesh of the Son of man, and drunk his blood, ye have no life in yourselves.
| ”אני אומר לכם ברצינות, “המשיך ישוע,”אם לא תאכלו את בשר המשיח ולא תשתו את דמו, אין לכם חיים בקרבכם! |
54 He that eats my flesh and drinks my blood has life eternal, and I will raise him up at the last day: (aiōnios g166)
| אולם כל האוכל את בשרי ושותה את דמי חי חיי נצח, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון. (aiōnios g166) |
55 for my flesh is truly food and my blood is truly drink.
| כי בשרי הוא מזון אמתי, ודמי הוא משקה אמתי. |
56 He that eats my flesh and drinks my blood dwells in me and I in him.
| כל האוכל את בשרי ושותה את דמי חי בי, ואני חי בו. |
57 As the living Father has sent me and I live on account of the Father, he also who eats me shall live also on account of me.
| כל הניזון ממני חי בזכותי, כשם שאבי החי שלח אותי ואני חי בזכותו. |
58 This is the bread which has come down out of heaven. Not as the fathers ate and died: he that eats this bread shall live for ever. (aiōn g165)
| אני הלחם האמתי היורד מהשמים – לא כמו המן שאכלו אבותינו במדבר ומתו. כל האוכל את הלחם הזה יחיה לנצח.“ (aiōn g165) |
59 These things he said in [the] synagogue, teaching in Capernaum.
| ישוע לימד אותם דברים אלה בבית־הכנסת בכפר־נחום. |
60 Many therefore of his disciples having heard [it] said, This word is hard; who can hear it?
| אפילו תלמידיו אמרו:”קשה לקבל את מה שהוא אומר. איך אפשר להאמין בזה?“ |
61 But Jesus, knowing in himself that his disciples murmur concerning this, said to them, Does this offend you?
| ישוע חש בלבו שתלמידיו התלוננו על דבריו.”מה מטריד אתכם?“שאל אותם. |
62 If then ye see the Son of man ascending up where he was before?
| ”מה תגידו אם תראו את בן־האדם עולה חזרה לשמים? |
63 It is the Spirit which quickens, the flesh profits nothing: the words which I have spoken unto you are spirit and are life.
| רק רוח אלוהים מעניק חיים; בכוחו של האדם אין כל תועלת. הדברים שאמרתי לכם הם דברי רוח וחיים. |
64 But there are some of you who do not believe. For Jesus knew from the beginning who they were who did not believe, and who would deliver him up.
| אך בכל זאת יש ביניכם כאלה שאינם מאמינים.“ישוע אמר זאת מפני שידע מראש מי לא יאמין בו ומי יסגיר אותו. |
65 And he said, Therefore said I unto you, that no one can come to me unless it be given to him from the Father.
| ”משום כך אמרתי לכם שאיש אינו יכול לבוא אלי אלא אם זה מעשה מידי אלוהים“, הסביר ישוע. |
66 From that [time] many of his disciples went away back and walked no more with him.
| באותו יום עזבו אותו תלמידים רבים. |
67 Jesus therefore said to the twelve, Will ye also go away?
| ”האם גם אתם רוצים לעזוב אותי?“שאל ישוע את שנים־עשר תלמידיו. |
68 Simon Peter answered him, Lord, to whom shall we go? thou hast words of life eternal; (aiōnios g166)
| ”אדוני, לאן נלך ולמי?“קרא שמעון פטרוס.”רק לך יש דברים של חיי נצח, (aiōnios g166) |
69 and we have believed and known that thou art the holy one of God.
| ואנחנו יודעים ומאמינים שאתה קדוש האלוהים!“ |
70 Jesus answered them, Have not I chosen you the twelve? and of you one is a devil.
| השיב להם ישוע:”אני בחרתי בכם בעצמי – שנים־עשר במספר – ובכל זאת, אחד מכם הוא שטן.“ |
71 Now he spoke of Judas [the son] of Simon, Iscariote, for he [it was who] should deliver him up, being one of the twelve.
| הוא התכוון ליהודה בן־שמעון איש־קריות, אחד משנים־עשר התלמידים, שעמד להסגירו. |
