John 20
1 And on the first [day] of the week Mary of Magdala comes in early morn to the tomb, while it was still dark, and sees the stone taken away from the tomb.
| השכם בבוקר יום ראשון, עוד לפני הנץ החמה, באה מרים המגדלית אל קברו של ישוע וראתה שהאבן הוסרה מפתח הקבר. |
2 She runs therefore and comes to Simon Peter, and to the other disciple, to whom Jesus was attached, and says to them, They have taken away the Lord out of the tomb, and we know not where they have laid him.
| היא רצה מיד אל שמעון פטרוס ואל התלמיד השני, זה שהיה אהוב על ישוע. היא קראה:”הם לקחו את האדון מהקבר! איננו יודעים היכן שמו אותו!“ |
3 Peter therefore went forth, and the other disciple, and came to the tomb.
| פטרוס והתלמיד השני מיהרו יחד אל הקבר; התלמיד השני הקדים אותו והגיע ראשון. |
4 And the two ran together, and the other disciple ran forward faster than Peter, and came first to the tomb,
5 and stooping down he sees the linen cloths lying; he did not however go in.
| הוא הביט פנימה וראה את התכריכים מונחים במקומם, אולם לא נכנס לקבר. |
6 Simon Peter therefore comes, following him, and entered into the tomb, and sees the linen cloths lying,
| שמעון פטרוס בא אחריו ונכנס פנימה. גם הוא ראה את התכריכים. |
7 and the handkerchief which was upon his head, not lying with the linen cloths, but folded up in a distinct place by itself.
| הבד שעטף את ראשו של ישוע היה מקופל ומונח בצד בניפרד מהתכריכים. |
8 Then entered in therefore the other disciple also who came first to the tomb, and he saw and believed;
| ואז גם התלמיד האחר נכנס פנימה, ראה והאמין שישוע קם לתחייה. |
9 for they had not yet known the scripture, that he must rise from among [the] dead.
| כי עד אז לא הבינו שהכתובים ניבאו כי הוא יקום לתחייה. |
10 The disciples therefore went away again to their own home.
| שניהם הלכו הביתה, |
11 But Mary stood at the tomb weeping without. As therefore she wept, she stooped down into the tomb,
| ובינתיים חזרה מרים אל הקבר, עמדה בחוץ ובכתה. היא העיפה מבט לתוך הקבר, |
12 and beholds two angels sitting in white [garments], one at the head and one at the feet, where the body of Jesus had lain.
| ולפתע נגלו אליה שני מלאכים לבושי לבן יושבים במקום שבו הייתה גופת ישוע: אחד למרגלותיו ושני למראשותיו. |
13 And they say to her, Woman, why dost thou weep? She says to them, Because they have taken away my Lord, and I know not where they have laid him.
| ”מדוע את בוכה?“שאלו המלאכים.”כי הם לקחו את אדוני ואיני יודעת היכן הניחו אותו“, השיבה מרים. |
14 Having said these things she turned backward and beholds Jesus standing [there], and knew not that it was Jesus.
| היא הרגישה שמישהו עומד מאחוריה. כשהביטה לאחור ראתה את ישוע, אולם היא לא הכירה אותו. |
15 Jesus says to her, Woman, why dost thou weep? Whom seekest thou? She, supposing that it was the gardener, says to him, Sir, if thou hast borne him hence, tell me where thou hast laid him, and I will take him away.
| ”מדוע את בוכה? את מי את מחפשת?“שאל אותה ישוע. מרים חשבה אותו לשומר הגן ולכן התחננה לפניו:”אם אתה זה שלקח את אדוני, אנא, אמור לי היכן שמת אותו כדי שאוכל לקחתו.“ |
16 Jesus says to her, Mary. She, turning round, says to him in Hebrew, Rabboni, which means Teacher.
| ”מרים!“קרא ישוע. היא פנתה להביט בו וקראה:”רבי!“ |
17 Jesus says to her, Touch me not, for I have not yet ascended to my Father; but go to my brethren and say to them, I ascend to my Father and your Father, and [to] my God and your God.
| ”אל תגעי בי, “הזהיר אותה ישוע,”כי עדיין לא עליתי אל אבי. לכי אל האחים וספרי להם שאני עולה אל אבי ואביכם, אל אלוהי ואלוהיכם.“ |
18 Mary of Magdala comes bringing word to the disciples that she had seen the Lord, and [that] he had said these things to her.
| מרים מיהרה אל התלמידים.”ראיתי את האדון!“קראה בהתלהבות, ומסרה להם את דבריו. |
19 When therefore it was evening on that day, which was the first [day] of the week, and the doors shut where the disciples were, through fear of the Jews, Jesus came and stood in the midst, and says to them, Peace [be] to you.
| באותו ערב התכנסו התלמידים מאחורי דלתות נעולות, מפחד מנהיגי היהודים. לפתע עמד ישוע ביניהם ואמר:”שלום לכם!“ |
20 And having said this, he shewed to them his hands and his side. The disciples rejoiced therefore, having seen the Lord.
| הוא הראה להם את נקבי המסמרים בידיו ואת צדו, והתלמידים שמחו מאוד לראות את אדונם. |
21 [Jesus] said therefore again to them, Peace [be] to you: as the Father sent me forth, I also send you.
| שוב דיבר אליהם ישוע:”כשם שאבי שלח אותי, כך אני שולח אתכם.“ |
22 And having said this, he breathed into [them], and says to them, Receive [the] Holy Spirit:
| הוא נשף ואמר:”קבלו את רוח הקודש. |
23 whose soever sins ye remit, they are remitted to them; whose soever [sins] ye retain, they are retained.
| למי שתסלחו לחטאיו, הם ייסלחו לו, ולמי שלא תסלחו לחטאיו, הם לא ייסלחו לו.“ |
24 But Thomas, one of the twelve, called Didymus, was not with them when Jesus came.
| תומא התאום, אחד משנים־עשר התלמידים, נעדר מאותה אסיפה. |
25 The other disciples therefore said to him, We have seen the Lord. But he said to them, Unless I see in his hands the mark of the nails, and put my finger into the mark of the nails, and put my hand into his side, I will not believe.
| כשסיפרו לו התלמידים שראו את האדון, תומא לא האמין.”לא אאמין בכך עד שאראה את נקבי המסמרים שבידיו ואגע בהם ובצדו“, אמר. |
26 And eight days after, his disciples were again within, and Thomas with them. Jesus comes, the doors being shut, and stood in the midst and said, Peace [be] to you.
| כעבור שמונה ימים שוב התכנסו התלמידים, והפעם היה תומא ביניהם. גם הפעם היו הדלתות נעולות. לפתע שוב עמד ישוע ביניהם וקרא:”שלום לכם!“ |
27 Then he says to Thomas, Bring thy finger here and see my hands; and bring thy hand and put it into my side; and be not unbelieving, but believing.
| ישוע פנה אל תומא ואמר:”גע בידי ובצד גופי, ואל תהיה יותר חסר־אמונה, כי אם תאמין!“ |
28 Thomas answered and said to him, My Lord and my God.
| ”אדוני ואלוהי!“קרא לו תומא. |
29 Jesus says to him, Because thou hast seen me thou hast believed: blessed they who have not seen and have believed.
| ישוע המשיך לדבר אליו:”אתה מאמין משום שראית אותי, אולם ברוכים המאמינים על אף שאינם רואים.“ |
30 Many other signs therefore also Jesus did before his disciples, which are not written in this book;
| ישוע חולל עוד ניסים רבים לעיני תלמידיו אך הם לא נכתבו בספר זה. |
31 but these are written that ye may believe that Jesus is the Christ, the Son of God, and that believing ye might have life in his name.
| הניסים בספר זה נכתבו כדי שתאמינו כי הוא המשיח בן־האלוהים, וכדי שעל־ידי אמונתכם בו תחיו חיי נצח. |
