John 13
1 Now before the feast of the passover, Jesus, knowing that his hour had come that he should depart out of this world to the Father, having loved his own who were in the world, loved them to the end.
| ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ׃ |
2 And during supper, the devil having already put it into the heart of Judas [son] of Simon, Iscariote, that he should deliver him up,
| ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו׃ |
3 [Jesus, ] knowing that the Father had given him all things into his hands, and that he came out from God and was going to God,
| וידע ישוע כי נתן אביו את הכל בידו וכי מאלהים בא ואל אלהים ישוב׃ |
4 rises from supper and lays aside his garments, and having taken a linen towel he girded himself:
| ויקם מעל השלחן ויפשט את בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה׃ |
5 then he pours water into the washhand basin, and began to wash the feet of the disciples, and to wipe them with the linen towel with which he was girded.
| ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ את רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר הוא חגור בה׃ |
6 He comes therefore to Simon Peter; and he says to him, Lord, dost thou wash my feet?
| ויקרב אל שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את רגלי׃ |
7 Jesus answered and said to him, What I do thou dost not know now, but thou shalt know hereafter.
| ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עשה אינך ידע כעת ואחרי כן תדע׃ |
8 Peter says to him, Thou shalt never wash my feet. Jesus answered him, Unless I wash thee, thou hast not part with me. (aiōn g165)
| ויאמר אליו פטרוס לעולם לא תרחץ את רגלי ויען ישוע אם לא ארחץ אתך אין לך חלק עמי׃ (aiōn g165) |
9 Simon Peter says to him, Lord, not my feet only, but also my hands and my head.
| ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא לבד את רגלי כי אם גם את ידי ואת ראשי׃ |
10 Jesus says to him, He that is washed all over needs not to wash save his feet, but is wholly clean; and ye are clean, but not all.
| ויאמר אליו ישוע המרחץ אין לו לרחץ עוד כי אם את הרגלים כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם׃ |
11 For he knew him that delivered him up: on account of this he said, Ye are not all clean.
| כי ידע מי ימסרהו על כן אמר לא כלכם טהורים׃ |
12 When therefore he had washed their feet, and taken his garments, having sat down again, he said to them, Do ye know what I have done to you?
| ויהי אחרי אשר רחץ את רגלים וילבש את בגדיו וישב להסב ויאמר אליהם הידעתם מה הדבר אשר עשיתי לכם׃ |
13 Ye call me the Teacher and the Lord, and ye say well, for I am [so].
| אתם קראים לי רב ואדון והיטבתם אשר דברתם כי אני הוא׃ |
14 If I therefore, the Lord and the Teacher, have washed your feet, ye also ought to wash one another's feet;
| לכן אם אני המורה והאדון רחצתי את רגליכם גם אתם חיבים לרחץ איש את רגלי אחיו׃ |
15 for I have given you an example that, as I have done to you, ye should do also.
| כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם אתם כאשר עשיתי לכם׃ |
16 Verily, verily, I say to you, The bondman is not greater than his lord, nor the sent greater than he who has sent him.
| אמן אמן אני אמר לכם כי העבד איננו גדול מאדניו והשלוח איננו גדול משלחו׃ |
17 If ye know these things, blessed are ye if ye do them.
| אם ידעתם זאת אשריכם אם כן תעשו׃ |
18 I speak not of you all. I know those whom I have chosen; but that the scripture might be fulfilled, He that eats bread with me has lifted up his heel against me.
| לא על כלכם דברתי יודע אני את אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃ |
19 I tell you [it] now before it happens, that when it happens, ye may believe that I am [he].
| מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו כי אני הוא׃ |
20 Verily, verily, I say to you, He who receives whomsoever I shall send receives me; and he that receives me receives him who has sent me.
| אמן אמן אני אמר לכם כי כל המקבל את אשר אשלחהו אתי הוא מקבל והמקבל אתי הוא מקבל את שלחי׃ |
21 Having said these things, Jesus was troubled in spirit, and testified and said, Verily, verily, I say to you, that one of you shall deliver me up.
| ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני׃ |
22 The disciples therefore looked one on another, doubting of whom he spoke.
| ויתראו תלמידיו ויתמהו איש אל רעהו לדעת על מי דבר׃ |
23 Now there was at table one of his disciples in the bosom of Jesus, whom Jesus loved.
| ואחד מתלמידיו מסב על חיק ישוע אשר ישוע אהבו׃ |
24 Simon Peter makes a sign therefore to him to ask who it might be of whom he spoke.
| וירמז לו שמעון פטרוס לדרש מי הוא זה אשר דבר עליו׃ |
25 But he, leaning on the breast of Jesus, says to him, Lord, who is it?
| ויפל על לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא׃ |
26 Jesus answers, He it is to whom I, after I have dipped the morsel, give it. And having dipped the morsel, he gives it to Judas [son] of Simon, Iscariote.
| ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות׃ |
27 And, after the morsel, then entered Satan into him. Jesus therefore says to him, What thou doest, do quickly.
| ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה׃ |
28 But none of those at table knew why he said this to him;
| ומן המסבים לא ידע איש על מה דבר אליו כזאת׃ |
29 for some supposed, because Judas had the bag, that Jesus was saying to him, Buy the things of which we have need for the feast; or that he should give something to the poor.
| כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃ |
30 Having therefore received the morsel, he went out immediately; and it was night.
| והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃ |
31 When therefore he was gone out Jesus says, Now is the Son of man glorified, and God is glorified in him.
| הוא יצא וישוע אמר עתה נתפאר בן האדם והאלהים נתפאר בו׃ |
32 If God be glorified in him, God also shall glorify him in himself, and shall glorify him immediately.
| אם האלהים נתפאר בו גם האלהים הוא יפארהו בעצמו ובמהרה יפארהו׃ |
33 Children, yet a little while I am with you. Ye shall seek me; and, as I said to the Jews, Where I go ye cannot come, I say to you also now.
| בני עוד מעט מזער אהיה עמכם אתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל היהודים כי אל אשר אני הולך לא תוכלו לבוא שמה כן אליכם אמר אני עתה׃ |
34 A new commandment I give to you, that ye love one another; as I have loved you, that ye also love one another.
| מצוה חדשה אני נתן לכם כי תאהבו איש את אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם אתם איש את אחיו תאהבון׃ |
35 By this shall all know that ye are disciples of mine, if ye have love amongst yourselves.
| בזאת ידעו כלם כי תלמידי אתם בהיות אהבה ביניכם׃ |
36 Simon Peter says to him, Lord, where goest thou? Jesus answered him, Where I go thou canst not follow me now, but thou shalt follow me after.
| ויאמר אליו פטרוס אדני אנה תלך ויען אתו ישוע אל אשר אני הולך שמה לא תוכל עתה ללכת אחרי אך אחרי כן תלך אחרי׃ |
37 Peter says to him, Lord, why cannot I follow thee now? I will lay down my life for thee.
| ויאמר אליו פטרוס מדוע לא אוכל עתה ללכת אחריך הן נפשי בעד נפשך אתן׃ |
38 Jesus answers, Thou wilt lay down thy life for me! Verily, verily, I say to thee, The cock shall not crow till thou hast denied me thrice.
| ויען אתו ישוע הכי תתן נפשך בעד נפשי אמן אמן אני אמר לך בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃ |
