John 11
1 Now there was a certain [man] sick, Lazarus of Bethany, of the village of Mary and Martha her sister.
| ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃ |
2 It was [the] Mary who anointed the Lord with ointment and wiped his feet with her hair, whose brother Lazarus was sick.
| היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃ |
3 The sisters therefore sent to him, saying, Lord, behold, he whom thou lovest is sick.
| ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃ |
4 But when Jesus heard [it], he said, This sickness is not unto death, but for the glory of God, that the Son of God may be glorified by it.
| וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃ |
5 Now Jesus loved Martha, and her sister, and Lazarus.
| וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃ |
6 When therefore he heard, He is sick, he remained two days then in the place where he was.
| ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃ |
7 Then after this he says to his disciples, Let us go into Judaea again.
| מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃ |
8 The disciples say to him, Rabbi, [even but] now the Jews sought to stone thee, and goest thou thither again?
| ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃ |
9 Jesus answered, Are there not twelve hours in the day? If any one walk in the day, he does not stumble, because he sees the light of this world;
| ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃ |
10 but if any one walk in the night, he stumbles, because the light is not in him.
| אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃ |
11 These things said he; and after this he says to them, Lazarus, our friend, is fallen asleep, but I go that I may awake him out of sleep.
| כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃ |
12 The disciples therefore said to him, Lord, if he be fallen asleep, he will get well.
| ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃ |
13 But Jesus spoke of his death, but they thought that he spoke of the rest of sleep.
| וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃ |
14 Jesus therefore then said to them plainly, Lazarus has died.
| אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃ |
15 And I rejoice on your account that I was not there, in order that ye may believe. But let us go to him.
| ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃ |
16 Thomas therefore, called Didymus, said to his fellow disciples, Let us also go, that we may die with him.
| ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃ |
17 Jesus therefore [on] arriving found him to have been four days already in the tomb.
| ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃ |
18 Now Bethany was near Jerusalem, about fifteen stadia off,
| ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃ |
19 and many of the Jews came to Martha and Mary, that they might console them concerning their brother.
| ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃ |
20 Martha then, when she heard Jesus is coming, went to meet him; but Mary sat in the house.
| ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃ |
21 Martha therefore said to Jesus, Lord, if thou hadst been here, my brother had not died;
| ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ |
22 but even now I know, that whatsoever thou shalt ask of God, God will give thee.
| וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃ |
23 Jesus says to her, Thy brother shall rise again.
| ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃ |
24 Martha says to him, I know that he will rise again in the resurrection in the last day.
| ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃ |
25 Jesus said to her, I am the resurrection and the life: he that believes on me, though he have died, shall live;
| ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃ |
| וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃ (aiōn g165) |
27 She says to him, Yea, Lord; I believe that thou art the Christ, the Son of God, who should come into the world.
| ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃ |
28 And having said this, she went away and called her sister Mary secretly, saying, The teacher is come and calls thee.
| ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃ |
29 She, when she heard [that], rises up quickly and comes to him.
| היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃ |
30 Now Jesus had not yet come into the village, but was in the place where Martha came to meet him.
| וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃ |
31 The Jews therefore who were with her in the house and consoling her, seeing Mary that she rose up quickly and went out, followed her, saying, She goes to the tomb, that she may weep there.
| והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃ |
32 Mary therefore, when she came where Jesus was, seeing him, fell at his feet, saying to him, Lord, if thou hadst been here, my brother had not died.
| ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ |
33 Jesus therefore, when he saw her weeping, and the Jews who came with her weeping, was deeply moved in spirit, and was troubled,
| ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃ |
34 and said, Where have ye put him? They say to him, Lord, come and see.
| ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃ |
35 Jesus wept.
| ויבך ישוע׃ |
36 The Jews therefore said, Behold how he loved him!
| ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃ |
37 And some of them said, Could not this [man], who has opened the eyes of the blind [man], have caused that this [man] also should not have died?
| ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃ |
38 Jesus therefore, again deeply moved in himself, comes to the tomb. Now it was a cave, and a stone lay upon it.
| ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃ |
39 Jesus says, Take away the stone. Martha, the sister of the dead, says to him, Lord, he stinks already, for he is four days [there].
| ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃ |
40 Jesus says to her, Did I not say to thee, that if thou shouldest believe, thou shouldest see the glory of God?
| ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃ |
41 They took therefore the stone away. And Jesus lifted up his eyes on high and said, Father, I thank thee that thou hast heard me;
| וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃ |
42 but I knew that thou always hearest me; but on account of the crowd who stand around I have said [it], that they may believe that thou hast sent me.
| ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃ |
43 And having said this, he cried with a loud voice, Lazarus, come forth.
| ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃ |
44 And the dead came forth, bound feet and hands with graveclothes, and his face was bound round with a handkerchief. Jesus says to them, Loose him and let him go.
| ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃ |
45 Many therefore of the Jews who came to Mary and saw what he had done, believed on him;
| ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו׃ |
46 but some of them went to the Pharisees and told them what Jesus had done.
| ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע׃ |
47 The chief priests, therefore, and the Pharisees gathered a council, and said, What do we? for this man does many signs.
| אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃ |
48 If we let him thus alone, all will believe on him, and the Romans will come and take away both our place and our nation.
| אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃ |
49 But a certain one of them, Caiaphas, being high priest that year, said to them, Ye know nothing
| ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃ |
50 nor consider that it is profitable for you that one man die for the people, and not that the whole nation perish.
| אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃ |
51 But this he did not say of himself; but, being high priest that year, prophesied that Jesus was going to die for the nation;
| וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם׃ |
52 and not for the nation only, but that he should also gather together into one the children of God who were scattered abroad.
| ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים׃ |
53 From that day therefore they took counsel that they might kill him.
| ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃ |
54 Jesus therefore walked no longer openly among the Jews, but went away thence into the country near the desert, to a city called Ephraim, and there he sojourned with the disciples.
| על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו׃ |
55 But the passover of the Jews was near, and many went up to Jerusalem out of the country before the passover, that they might purify themselves.
| ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו׃ |
56 They sought therefore Jesus, and said among themselves, standing in the temple, What do ye think? that he will not come to the feast?
| ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג׃ |
57 Now the chief priests and the Pharisees had given commandment that if any one knew where he was, he should make it known, that they might take him.
| והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃ |
