< Job 41 >

1 Wilt thou draw out the leviathan with the hook, and press down his tongue with a cord?
תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו
2 Wilt thou put a rush-rope into his nose, and pierce his jaw with a spike?
התשים אגמן באפו ובחוח תקב לחיו
3 Will he make many supplications unto thee? or will he speak softly unto thee?
הירבה אליך תחנונים אם-ידבר אליך רכות
4 Will he make a covenant with thee? wilt thou take him as a bondman for ever?
היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם
5 Wilt thou play with him as with a bird, and wilt thou bind him for thy maidens?
התשחק-בו כצפור ותקשרנו לנערותיך
6 Shall partners make traffic of him, will they divide him among merchants?
יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים
7 Wilt thou fill his skin with darts, and his head with fish-spears?
התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו
8 Lay thy hand upon him; remember the battle, — do no more!
שים-עליו כפך זכר מלחמה אל-תוסף
9 Lo, hope as to him is belied: is not one cast down even at the sight of him?
הן-תחלתו נכזבה הגם אל-מראיו יטל
10 None is so bold as to stir him up; and who is he that will stand before me?
לא-אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב
11 Who hath first given to me, that I should repay [him]? [Whatsoever is] under the whole heaven is mine.
מי הקדימני ואשלם תחת כל-השמים לי-הוא
12 I will not be silent as to his parts, the story of his power, and the beauty of his structure.
לא- (לו-) אחריש בדיו ודבר-גבורות וחין ערכו
13 Who can uncover the surface of his garment? who can come within his double jaws?
מי-גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא
14 Who can open the doors of his face? Round about his teeth is terror.
דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה
15 The rows of his shields are a pride, shut up together [as with] a close seal.
גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר
16 One is so near to another that no air can come between them;
אחד באחד יגשו ורוח לא-יבא ביניהם
17 They are joined each to its fellow; they stick together, and cannot be sundered.
איש-באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו
18 His sneezings flash light, and his eyes are like the eyelids of the morning.
עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי-שחר
19 Out of his mouth go forth flames; sparks of fire leap out:
מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו
20 Out of his nostrils goeth smoke, as out of a boiling pot and cauldron.
מנחיריו יצא עשן-- כדוד נפוח ואגמן
21 His breath kindleth coals, and a flame goeth out of his mouth.
נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא
22 In his neck lodgeth strength, and terror danceth before him.
בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה
23 The flakes of his flesh are joined together: they are fused upon him, they cannot be moved.
מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל-ימוט
24 His heart is firm as a stone, yea, firm as the nether [millstone].
לבו יצוק כמו-אבן ויצוק כפלח תחתית
25 When he raiseth himself up, the mighty are afraid: they are beside themselves with consternation.
משתו יגורו אלים משברים יתחטאו
26 If any reach him with a sword, it cannot hold; neither spear, nor dart, nor harpoon.
משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה
27 He esteemeth iron as straw, bronze as rotten wood.
יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה
28 The arrow will not make him flee; slingstones are turned with him into stubble.
לא-יבריחנו בן-קשת לקש נהפכו-לו אבני-קלע
29 Clubs are counted as stubble; he laugheth at the shaking of a javelin.
כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון
30 His under parts are sharp potsherds: he spreadeth a threshing-sledge upon the mire.
תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי-טיט
31 He maketh the deep to boil like a pot; he maketh the sea like a pot of ointment;
ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה
32 He maketh the path to shine after him: one would think the deep to be hoary.
אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה
33 Upon earth there is not his like, who is made without fear.
אין-על-עפר משלו העשו לבלי-חת
34 He beholdeth all high things; he is king over all the proud beasts.
את-כל-גבה יראה הוא מלך על-כל-בני-שחץ

< Job 41 >